ליסק נ' מסיקה ואח'

פסק דין

1.התובעת היא בעלים של נכס מקרקעין עליו בנוי בית מגורים, הנמצא ברח' שבט מנשה 31 בהרצליה והרשום כחלקת משנה 1, חלקה 674, גוש 6667.

2. הנתבעת 2 היא בעלים של נכס מקרקעין בחלקת משנה 2 באותו מקום.

3. נתבע 2 הוא אביה של נתבעת 1 והוא שביצע את עבודות הבניה בחלקת המשנה 2.

4. בין הצדדים נעשה ונחתם הסכם על פי הסיכום שנעשה ביניהם ביום 27.9.10 (להלן: ההסכם).

טענות התובעת

5. התובעת טוענת בכתב התביעה, כי עקב עבודות הבניה שהנתבעים ביצעו בחלקתם ובחלקים משותפים, נגרמו לבית התובעת הנזקים הבאים:

א. סדקים בקיר (סע' 6.1 לכתה"ת),

ב. רטיבות בקיר הגובל וריח של עובש (סע' 6.2 לכתה"ת),

ג. הרס מחצית מקלט משותף ובניית קיר בטון במקומו (סע' 6.3 לכתה"ת),

ד. הקמת פיגום הנשען על גג בית הנתבעת 1 והרס הגג (סע' 6.4 לכתה"ת),

ה. חסימת גג חדר הכביסה של חלקת הנתבעת 1 ללא ניקוז (סע' 6.5 לכתה"ת),

ו. הרס הגדר המפרידה בין החלקות ובניית גדר חלופית ללא תיאום עם התובעת (סע' 9 לכתה"ת).

6. התובעת טוענת בסעיף 10 לכתה"ת, כי עבודות להשלמת קיר הגדר מסתכמות בסך של 14,625 ₪. אולם נציג התובעת הודיע בדיון, כי הנתבעים ביצעו את התיקונים האלה בגדר וכי התובעת חוזרת בה מהתביעה בגין ראש נזק זה.

7. כבר בשלב זה, יש לקבוע, כי ויתור התובעת על התביעה בגין הנזק הישיר היחידי שהתובעת תבעה פיצוי בגינו, מותיר את התביעה ללא כל טענה בגין נזק ישיר שהנתבעים גרמו כביכול לתובעת. ולכן, בהעדר תביעה לנזק ישיר, אין בסיס משפטי לכל טענה לנזקים עקיפים הנתבעים:

א. שכר טירחת המהנדס שהתובעת שכרה את שירותיו בסך 4,640 ₪ ונתן לה שני דוחות שאינם חוות דעת של מומחה, על פי התוספת הראשונה לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971.

ב. סך של 8,720 ₪ בגין שירותים משפטיים.

ג. 10,000 ש"ה עבור אבדן שעות עבודה של נציגי התובעת (התובעת מתגוררת דרך קבע בחו"ל וביתה מושכר) ועגמת נפש.

8. הצעתי לתובעת, בתום הדיון, כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו ושיחווה את דעתו בשאלה האם הנתבעים גרמו לנזק לבית התובעת ויעריך את שוויו של הנזק הזה, אולם התובעת הודיעה , כי אינה מעוניינת במינוי המומחה (ר' הודעתה מיום 24.6.13).

טענות הנתבעים