לימור מזובר נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב

החלטה

1.לפנינו תביעתה של לימור מזובר להכיר בפגיעה מיום 8/8/2006 כפגיעה בעבודה.

2.בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה תיארה התובעת את הפגיעה כדלקמן:

"בדוכן רחבת הקניות במהלך העבודה בדוכן התעלפה ואיבדה הכרה נפלה על ריצפת הקניות וקיבלה מכה חזקה בראש, בצד ימין ובעין ימין, ובכל חלקי הגוף

בצד ימין ".

3.ביום 19/2/2006 מסרה התובעת הודעה בפני חוקר המוסד וכך תיארה את הפגיעה:

"זה היה בתאריך 8/8/2006 בשעה 19:30 הייתי בדוכן בקניון הגדול בפתח תקווה, זאת לאחר שקראתי לעבוד שם על ידי המנהלת רותי, הגעתי לעבודה בשעה 15:00 או 16:00 הגעתי מחולון מהבית של חבר שלי הוא לקח אותי עם הרכב לעבודה, הגעתי לעבודה, התחלתי לעבוד , הספקתי למכור (אם אני לא טועה זה נר) זה היה יום האם או יום האהבה ובאיזשהו שלב במהלך העבודה הרגשתי שאני לא מרגישה טוב והתעלפתי ונפלתי עם הראש על הרצפה ונפלתי וסיפרו לו שאנשים באו וסייעו לי להתעורר..."

התובעת נשאלה כיצד חשה בבוקר הפגיעה ובימים שקדמו לפגיעה והשיבה :

"היה לי קצת סחרחורת והתחלתי לקחת גלולות וזה השפיע עלי באיזה שהוא וזה פעם ראשונה שלקחתי גלולות".

התובעת נשאלה מדוע קושרת את מה שאירע לה לעבודה , והשיבה:

"זה קרה לי בעבודה המקום עצמו היה חנוק".

4.בתצהירה טוענת התובעת כי להבנתה תנאי עבודתה באותו יום, שכללו עמידה ממושכת על הרגליים ללא ישיבה, חוסר אויר, ותחושת מחנק, נוכח התקהלות אנשים בסביבת הדוכן, ותאורה מכוונת לעברה במשך כל העת, הם שגרמו לנפילתה ולהתמוטטותה.

5.בחקירתה הנגדית טענה כי מעליה עמד עמוד תאורה בגובה של כשני מטר, שהפיץ חום.

התובעת לא ידעה אם מדובר בעמוד תאורה של הבודי שופ, או של הקניון.

בחקירה הנגדית היא טענה כי כל שהיא זוכרת הוא זה החום של הפרוז'קטור שעמד לידה. (פרוטוקול עמ' 4 ש' 25).

התובעת נשאלה בחקירתה הנגדית אם באותו יום בבוקר הרגישה סחרחורת והשיבה כי היא לא הרגישה כלום, הכל היה בסדר. (פרוטוקול עמ' 5 ש' 26).

כאשר הופנתה לאמור בהודעה בענין זה השיבה :

"יכול להיות שהייתי מבולבלת והוא לא הבין אותי נכון, אני מתכוונת לסחרחורות" (פרוטוקול עמ' 6 ש'17-16).

בהמשך החקירה טענה:

"אני לא חושבת שהיתה לי סחרחורת בבוקר. אני לא זוכרת".