לילינג נ' מלצר ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה להוספת ראיות נוספות מטעם התובעת. המשיב 1 מתנגד לבקשה. לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה ואת תגובות המשיב וכן השלמות נוספות שהגישו הצדדים, לא שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

2. בתיק זה נסתיימו הליכי קדם המשפט והחל שלב ההוכחות. חלק מן העדים מטעם התובעת כבר נשמעו והתיק נקבע להמשך הוכחות. בשלב זה החליפה התובעת את הייצוג. בא-כוחה החדש של התובעת מבקש כעת את הבאת הראיות הנוספות. לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה של ממש להוספת הראיות הנוספות, והנימוק היחיד הינו חילופי הייצוג. איני סבור כי יש בנימוק זה כדי להצדיק את הוספת הראיות. מובן הדבר כי התובעת הייתה יכולה להביא את הראיות בשלב קודם. במקרה דנן לא מצאתי טעם מיוחד המצדיק סטייה מסדרי הדין. בפרט הדברים אמורים כאשר ישיבת ההוכחות הבאה קבועה ליום 26.4.11, ונדמה כי הוספת ראיות מטעם התובעת יחייב אף מתן אפשרות לנתבעים להגיש תצהירים משלימים מטעמם ויתכן שאף צירוף ראיות מטעמם, ובכך יסוכל המשך ההליך במועדו. כמו-כן, עיון ברשימת המסמכים אותם מבקשת התובעת לצרף אינו מעלה לכאורה חשש שאי-צירופם יגרום לתובעת עיוות דין.

3. יפים לעניין זה דברי כב' השופט משה גל בבש"א (מח' י-ם) 2734/99 מדינת ישראל נ' חילן בע"מ (מיום 4.7.99):

לית מאן דפליג, שמטרת ההליך המשפטי היא להגיע, בסופם של דברים, אל חקר האמת, למיצוי זכויות נאות של הצדדים. ואולם, אין פירושו של דבר, שתיק בית המשפט הופך לכלי קיבול של מסמכים, חוות-דעת ויתר השלמת ראיות, כל אימת שצד חפץ בכך, במגמה להעמיק מבחינתו את "חקר האמת". לו יותר הרסן בנושא, לא יהא סוף לדבר. כבני אנוש אין בידינו אלא לחתור להגיע לאמת המירבית, שהרי "האמת לאמיתה" ידועה רק לבורא עולם. האמת בהליכים המשפטיים כפופה, אפוא, לזכויות על-פי המשפט המהותי ומתוחמת בפרוצדורה הקובעת את דרכי ניהול ההליך. אכן, לא אחת קורה שפלוני מפסיד את משפטו בשל מחדל דיוני, בין אם מחמת שלא התייצב לדיון, בין אם לא הגיש תצהירי עדות ראשית ובין אם מטעמים אחרים.

...

הנה-כי-כן, העובדה שברצון המשיבה למצות את מלוא הטענות אינה יכולה לעמוד בבדידות, במנותק מזכויות הצדדים האחרים ומההסדרים הדיוניים והכללים החלים על סדרי הגשת הראיות בבית המשפט. כלל יסוד הוא, שהתובע מביא את ראיותיו ראשון והנתבע מסיים את ראיותיו אחרון".

4. במקרה דנן, נדמה כי מדובר במקצה שיפורים של התובעת, אשר נובע מחילופי הייצוג, ואין מקום להתירו. בוודאי כאשר מדובר בבקשה גורפת להוספת ראיות, לרבות ראיות שהוגדרו על-ידי ב"כ התובעת כ"מסמכים הקשורים במוניטין המקצועיים של התובעת", וכן "תמונות שונות".

5. למרות האמור לעיל, ככל שקיימת ראיה ספציפית אשר התובעת סבורה שאי-צירופה עלול לגרום לה עיוות דין חמור, הרי שהתובעת תוכל להגיש בקשה מתאימה בנוגע לכך, תוך צירוף הראייה לעיון בלבד (ולא להגשה), ובנוגע לכך תינתן החלטה משלימה.

6. סוגיית ההוצאות בנוגע לבקשה זו תיבחן בתום ההליך.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"א, 13 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: