ליכט נ' בנק מרכנתיל דיסקונט סניף יהודה

פסק דין

תביעה של לקוחת בנק כנגד הבנק לפיצוי על נזקים שנגרמו לה לטענתה עקב התנהגות ופעולות שביצע הבנק שלא כדין.

רקע עובדתי

הגב' תמר ליכט (להלן: "התובעת"), ילידת 1982 פתחה אצל בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הנתבע") שני חשבונות אישיים על שמה. חשבון מס' 106828 ביום 13.6.99 (להלן: "החשבון המשני" או "החשבון הנוסף") וחשבון מס' 116459 ביום 29.5.01 (להלן: "החשבון העיקרי").

בעקבות מתנה בסך מיליון ₪ שלטענת התובעת קיבלה מסבה בשנת 2002 היא השקיעה במפעל לייצור חומרי ניקוי, אבקות כביסה ונייר טואלט שהופעל באמצעות חברת לב היהלום שבנקיון בע"מ (להלן: "החברה") והפכה להיות בעלת 50% ממניות החברה ומורשית חתימה בחברה כשיתר המניות היו בידיו של עוה"ד איל בר לב (להלן: "בר לב").

אביה של התובעת מר עמוס ליכט (להלן: "ליכט") שימש כחשב של החברה וניהל את המפעל מטעמה. ליכט אף סייע לתובעת בניהול חשבונות הבנק הנ"ל, בניהול תזרים המזומנים בחשבונות על אף שלא חתם בפני הנתבע על יפוי כח פורמלי.

לאחר תחילת הפעילות העיסקית השתמשה התובעת בחשבונות הנ"ל לצורך פעילותה זו וביצעה בהם פעילות עיסקית עניפה. במסגרת זו יצאו ונכנסו מהחשבונות מדי חודש שיקים בסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים. לטענת התובעת וליכט הדבר נעשה מן הטעם שספקים רבים של החברה לא הסכימו לקבל שיקים של החברה ולפיכך היא נתנה שיקים אישיים מחשבונות אלה והכניסה אליהם שיקים של החברה או מזומן לכיסוי ההוצאות שהוציאה עבור עסקי החברה.

בחשבונות לא היתה מסגרת אשראי מאושרת. התובעת לא ביקשה זאת והנתבע לא מצא לנכון להציע זאת.

היחסים בין הצדדים באשר לחשבונות הנ"ל התנהלו על מי מנוחות ללא תקלות מיוחדות עד לחודש יוני 2003. במהלך פעילותה השוטפת לא חזרו שיקים בחשבונות התובעת. ליכט דאג כי יופקד סכום מתאים לכיסוי כל שיק ביום שהגיע בפועל לסניף הנתבע. היו אף מספר מקרים בהם הנתבע אף הסכים לקבל שיקים של צדדים שלישיים לכיסוי שיקים שנמשכו מהחשבונות הנ"ל. בחודש יוני 2003 נכנסה לתפקידה מנהלת סניף חדשה ומאז הנתבע החל להקפיד עם התובעת בניהול החשבון על בסיס מזומן כפי שיועד מלכתחילה.

שינוי זה הביא בסופו של דבר לכך ששני החשבונות הוגבלו ובעקבות ערעורים שהגישה התובעת בוטלו ההגבלות.

על רקע זה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לפצותה על נזקים שנגרמו לה לטענתה עקב הוצאת לשון הרע, הרס יכולתה לקבל אשראי בנקאי ומשכנתא, הפסד עיסקה, ביטול כרטיס האשראי, אי נוחות ועוגמת נפש והפרת חובת האימון והסודיות.

דיון

אדון בסוגיות השונות שהעלו הצדדים תוך התייחסות לטענות הצדדים.

הגבלת החשבון העיקרי – נסיבותיו ותוצאותיו

בתאריך 2.1.04 נשלחה אל התובעת הודעה על החלת הגבלה על פי חוק שיקים ללא כיסוי,התשמ"א-1981 (להלן: "חוק השיקים") הנוגעת לחשבון העיקרי. תחילתה של ההגבלה ביום 19.1.04 וסופה ביום 18.1.05. ההודעה מדברת על כך שעשרה שיקים שנמשכו מהחשבון סורבו ע"י הנתבע בין התאריכים 17.8.03- 2.1.04.

התובעת הגישה ביום 23.3.04 ע"א 132/04 בבית משפט השלום בפתח תקוה לביטול סירוב של שיקים וביטול ההגבלה. בדיון שהתקיים ביום 14.9.04 בפני כב' השופט נ. שטרנליכט, לאחר התייעצות של ב"כ הנתבע עם נציגי הנתבע ובהמלצת בית המשפט ומבלי להודות בעובדות, הושארה ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ התובעת הסכים ועל כן הוחלט כי " בהעדר התנגדות מטעם המשיב, מוסרת בזאת ההגבלה שהוטלה על המבקשת... " אין בהחלטה הנ"ל כל ממצא עובדתי ואף צויין במפורש ש" אין בהחלטה זו להוות קבלה של איזו מטענות המבקשת בבקשתה ובתצהיר התומך בה ".

נותר אם כן עדיין מקום לדון בשאלה האם הנתבע פעל כדין בסירובו לכבד השיקים שהביאו להגבלת החשבון העיקרי.

מועד לבדיקת הכיסוי לשיק