לייפמן נ' נצח

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת לביטול התקשרותה עם הנתבע בהסכם לרכישת שולחן.

בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 22.8.10 רכשה מהנתבע שולחן וכסאות לפינת האוכל אשר סופקה ביום 5.10.10.

לטענת התובעת כבר ביום 7.10.10 התברר כי קיים פגם בשולחן שמקורו בכך שכל מגע של דבר מה בשולחן מותיר כתם שאינו נמחה.

התובעת פנתה בעניין זה לנתבע אשר הבטיח להגיע לצורך בדיקת טענותיה, אך לבסוף הגיע לצורך אותה בדיקה רק בהמשך לפניות חוזרות ונשנות.

לשיטת התובעת, הבטחות שונות שהובטחו על-ידי הנתבע לעניין תיקון משטח השולחן לא קוימו, והגם שהנתבע נטל את משטח השולחן עוד ביום 24.10.10 תוך הבטחה שיושב עד לתאריך 27.10.10, לא הושב זה עד היום.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי הפגם נשוא כתב התביעה נגרם על-ידי התובעת עצמה אשר הניחה מפת פלסטיק על השולחן ולאחר שזה סופק לה במצב תקין.

לשיטת הנתבע, אך מחמת רצונו ליתן שירות מיטבי לתובעת, הסכים נציג הנתבע לקחת את פלטת השולחן לתיקון על חשבון הנתבע ולאחר שהובהר לתובעת כי היא יכולה לבוא וליטול את המוצר המתוקן, סירבה לקבלו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמי להלן.

השאלה הראשונה לה נדרשתי הינה שאלת איכותו ותקינותו של המוצר שסופק. בעניין זה מצאתי לבכר את גרסתה של התובעת. בדיון באולמי התייצבו התובעת ובתה ומדברי הבת עלה במפורש כי הפנייה לנתבע נעשתה זמן קצר מאוד לאחר שסופק השולחן.

למעלה מכך, גם מדברי נציג הנתבע עלה כי הפגם יכול להיווצר גם עקב מגע של כל חפץ אחר בפלטת השולחן ועדיין אין בכך כדי ללמד על פגם במוצר. טענה זו של הנתבע אינה סבירה בעיני.

שולחן אינו רכיב קישוטי, אלא שהוא בא לשמש את הרוכש אותו באופן סביר.

איני מוצאת לקבל את טענתו של נציג הנתבע על פיה גם צלחת המונחת על השולחן נשוא הדיון, יכול ותיצור כתם, ועדיין אין בכך כדי להצביע על פגם במוצר.

הדעת נותנת כי פעולות , סבירות ורגילות של שימוש בריהוט, לא יותירו אחריהם סימן כלשהו. מקום בו תנאי בסיסי זה אינו מתקיים, הרי שיש להכיר בכך שהמוצר שסופק פגום ביסודו.

בנוסף, נתתי דעתי לכך שהנתבע אכן נטל לידיו את פלטת השולחן לצורך תיקון.

הדעת נותנת כי בחר לעשות כן מקום שהכיר באחריותו לתקינותו של המוצר.

למעלה מכך, גם ככל שהייתה מתקבלת טענתו של הנתבע על פיה התובעת היא שגרמה לפגם במוצר, הרי מקום בו בחר הנתבע ליטול את פלטת השולחן לתיקון, נטל על עצמו גם את האחריות להשיב את אותה פלטה ותוך פרק זמן סביר.

לא סביר בעיני כי הנתבע אשר נטל את הפלטה ביום 24.10.10 לא ישיבה לידי הנתבעת עד למועד הדיון בפני למעלה משנה לאחר האירועים.

נתתי דעתי לטענתו של נציג הנתבע על פיה המוצר המתוקן מצוי בחנות הנתבע. עם זאת, במקום בו חלפה למעלה משנה מהמועד בו נלקחה הפלטה לתיקון, ונוכח הנתונים אשר נמסרו במסגרת כתב התביעה באשר להיקף פניותיה של התובעת לצורך התיקון, כאשר לא נמצאו להם ראיות שכנגד בכתב ההגנה, אני סבורה כי התנהלות הנתבע יורדת כדי הפרה יסודית של ההסכם שבין הצדדים.

מקום בו הפר הנתבע הפרה יסודית את ההסכם בין הצדדים, עומדת לתובעת הזכות לבקש ביטולה של ההתקשרות תוך השבה הדדית.