ליינס עבודות ואח' נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע

עסקינן בתביעה לתגמולי ביטוח בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת 1, רכב מסוג איסוזו 4X4 שמספרו 99-658-56 (להלן: "הרכב"). שווי הרכב ועיקר נסיבות התאונה אינם שנויים במחלוקת. בתאריך 25.9.08 בשעות הערב, נהג עובד של התובעת ברכב התובעת, אשר היה בחזקתו מתוקף עבודתו, בשטח לא סלול. במהלך נסיעתו פנה פנייה חדה והרכב התהפך (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה הרכב הושבת ונקבע כ"אובדן מוחלט". כמו-כן אין מחלוקת כי באותה עת רכב התובעת היה מבוטח על-ידי הנתבעת, בחוזה לביטוח מקיף. לאחר התאונה סיפקה הנתבעת רכב חלופי למשך 14 ימים לתובעת.

לטענת הנתבעת, התובע נהג ברכב האופן החורג קיצונית מסטנדרט נהיגה סביר, עד כדי התרשלות רבתי, ומדובר בהסתכנות מרצון. כמו-כן טוענת הנתבעת כי השימוש שעשה התובע ברכב הינו "מבחן כושר" לרכב, אשר אינו מכוסה בפוליסה.

מאידך טוענת התובעת כי התאונה נגרמה עקב חוסר ניסיון של התובע בנהיגה בשטח, ובוודאי שאינה עולה כדי רשלנות רבתי. לדידה, לשון החוזה מלמדת שגם תאונה זו מכוסה בחוזה הביטוח בין התובעת לנתבעת.

עדויות

מטעם התובעים הוגש תצהירו של הנהג איגור נודלמן (להלן: "הנהג"), לפיו מתוקף העסקתו בתובעת מוצמד אליו רכב המשמש אותו בשעות העבודה, ונשאר ברשותו לשימושו הפרטי מחוץ לשעות העבודה. בערב התאונה יצא לנסיעה הסמוך לאזור מגוריו מכיוון שרצה לנסות את הרכב החדש, ולדבריו משום שלא היה לו ניסיון בנהיגה בשטח (ס' 5 לתצהיר). בעת נהיגתו עשה סיבוב חד והרכב התהפך. הוא הודיע על כך מיד לעובד נוסף בחברה, ובהמשך לכך הגיע למקום גרר ולקח את הרכב. הרכב שימש להובלת חומרים וציוד של החברה ולגרירת נגררים ומשיכת כבלים. הרכב החלופי שקיבל לא ענה על הצרכים להם נועד הרכב נשוא התביעה, במסגרת עבודתו בתובעת. לאחר כחודש פנה אליו חוקר מטעם הנתבעת והוא סיפר לחוקר את שקרה. לדבריו, הרכב היה בזמן התאונה בשימושו הפרטי. עוד הצהיר כי אינו בעל ידע במבחני רכבים.

מר נודלמן העיד בבית-המשפט. לדבריו מוצמד אליו רכב מטעם החברה לערך מהיום בו קיבל רישיון נהיגה. עוד העיד כי יצא לנהוג בשטח לשם ריגוש. בזמן התאונה הוא נהג במהירות הגבוהה מ-40 קמ"ש וביצע פנייה חדה שמאלה ללא כל סיבה מיוחדת. בנוגע לעדות שמסר לחוקר הנתבעת אישר כי נתן גרסה חופשית ומרצונו ובכדי שהחברה תקבל כסף (עמ' 6, ש' 13). עוד העיד כי מעסיקו כעס ואמר שהוא ישלם את ההשתתפות העצמית מכיסו.

עוד הוגש תצהירו של ישי אבין, בעליה ומנהלה של התובעת. לדבריו, הרכב האמור הינו בבעלותה של התובעת, ואשר בוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף מיום 1.3.08 ועד ליום 28.2.09. הנתבעת התחייבה בפוליסת הביטוח לשלם את מלוא ערך הרכב במקרה של גניבה או אובדן גמור, לרבות נזק מכל סוג שהוא אשר נגרם בתאונה (סעיף 3 לתצהיר). לדבריו, החברה בבעלותו אינה עוסקת בעריכת מבחני כושר לרכבים. שמאי מטעם הנתבעת קבע כי הרכב מוכרז כאובדן כללי. בהמשך לכך קיבלה החברה רכב חלופי למשך 14 יום, וביום 16.11.08 נתקבל מכתב מטעם הנתבעת הדוחה את דרישתה של התובעת לתשלום תגמולי הביטוח בטענה שמדובר בתאונה שהתרחשה בעת שנערך לרכב מבחן כושר. כיוון שלא שולם לחברה דבר, מלבד ערך הגרט של הרכב, לא עלה בידה לרכוש רכב חלופי וזו נאלצה לשכור רכב למשך חודשיים היות שהרכב היווה חלק אינטגראלי מפעילותה של החברה.

מר אבין העיד בבית המשפט. לדבריו, החברה עוסקת בתחום התשתיות. עוד העיד כי לא ביקש הלוואה עבור קניית רכב חדש לאחר התאונה כיוון שידע שאינו יכול להרשות לעצמו רכישת רכב כאמור.

תצהירו של חוקר במחלקת החקירות של הנתבעת, מר דודו גבאי (להלן: "החוקר הפרטי"), וכן דוח החקירה, הוגשו מטעמה (נ/1). לדבריו, מחקירתו עולה כי במהלך נסיעתו של הנהג בשטח חקלאי, כאשר בדק את יכולת הרכב בנסיעת שטח, איבד את השליטה והתהפך עם הרכב. את ממצאיו ביסס על שיחה שערך עם הנהג, אשר סיפר כי התאונה אירעה כאשר הלך "להתפרק" כדבריו, בשטח ולהרגיש את הרכב. התהפכותו של הרכב נגרמה כתוצאה מהשתוללותו בנהיגה והפנייה שמאלה שעשה במהירות גבוהה. כמו-כן חקר את בעל הרכב, אשר ציין כי הנסיעה בשטח ביום האירוע הייתה על דעתו של הנהג ובזמנו החופשי, לאחר שעות העבודה ולצרכי הנאה. החוקר הגיע למסקנה כי ניסיונו של הנהג לבצע "צלחת" בשטח הינו הגורם לתאונה ואף לדברי הנהג מטרת הנסיעה הייתה לבדוק את ביצועי הרכב, שהינו רכב שטח.

מר גבאי העיד בבית המשפט. לדבריו נתבקש לחקור את נסיבות קרות התאונה, וחקר את נהג הרכב. עוד העיד כי הדברים שנרשמו בטופס עדותו של הנהג נאמרו מפיו, וייתכן שחלק מהדברים שמסר "סוגננו" (עמ' 10, ש' 9). במהלך חקירתו הנגדית אישר כי החקירה האמורה הוקלטה על-ידו.

מטעם הנתבעת הוגשה הודעתו של הנהג שנרשמה על-ידי החוקר (נ/2). בעקבות החלטה מיום 15.6.10 הגישה הנתבעת את הקלטת העדות ותמלילה.

דיון - הפלוגתות הטעונות הכרעה

טרם הדיון הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם לעניין שווי הרכב נשוא התביעה והעמידו אותו על סך 88,983 ₪, נכון למועד התאונה.

להלן הפלוגתות הטעונות הכרעה בין הצדדים:

מהו הכיסוי הביטוחי על-פי הפוליסה?

כיצד אירעה התאונה?

האם האופן שבו נגרמה התאונה היה בגדר הכיסוי הביטוחי?

מהו הכיסוי הביטוחי?