חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

לייכט נ' מנורה מבטחים

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
26463-05-13
16.11.2013
בפני :
יגאל נמרודי

- נגד -
:
יוסף לייכט
:
מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה במסגרתה עולה השאלה האם על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו למנוע רכבו במועד סמוך לתאונה שהתרחשה, או שמא הנזק למנוע הינו נזק תוצאתי אשר אינו מכוסה על פי פוליסת הביטוח:

ביום 9.1.2013, עת נהג התובע ברכבו, נפל עץ לפניו. התובע בלם את רכבו ויצא מהרכב. הוא הבחין שהגריל הקדמי של רכבו נשבר. מעבר לכך, לא הבחין התובע בנזק נוסף כלשהו. הוא המשיך בנסיעה כשמד החום ברכבו לא הראה אינדיקציה על בעיה כלשהי. בהגיעו לתחנת דלק הדמים התובע את הרכב. כשהתובע שב והניע את הרכב, הוא גילה ברכב בעיה ובדיקה שנערכה על ידו העלתה שבמאייד אין מים.

לרכב נגרמו נזקים בגוף הרכב ובמנוע. התובע קיבל מהנתבעת פיצוי בגין נזק שנגרם לגוף הרכב אולם הנתבעת סירבה לפצותו בגין הנזק למנוע. לטענתה, התובע בחר להמשיך ולנסוע ברכבו שניזוק מפגיעת העץ, על אף שהרכב לא היה כשיר לנסיעה, באופן שהנזק למנוע הינו "נזק תוצאתי", שהיא אינה נדרשת לשאת בתשלומו.

הנתבעת נסמכת על הוראת סעיף 3 לפוליסת הביטוח, שם מצוין כדלקמן: "קלקולים מכניים וחשמליים שייגרמו לרכב, אינם מכוסים אלא אם נגרמו במהלך או עקב מקרה הביטוח" ועל קביעת השמאי בחוות הדעת מטעמו, קביעה שהובאה לאחר "התייעצות עם מנהל המוסך", לפיה "... הנזק למנוע נגרם מהמשך פעולת המנוע ללא קירור עקב הנזקות מצנן המים באירוע ולא באופן ישיר מהאירוע התאונתי ....".

המושג "נזק תוצאתי" מוגדר ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70, 83 (1994), כדלקמן: "ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרותהמדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, ב"נזק תוצאתי" הכוונה לחוליות המאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים".

לאחר בחינת נסיבות העניין, נחה דעתי שדין התביעה להתקבל, בחלקה:

נזק שנגרם למנוע הרכב עקב התחממות המנוע, בשל מחסור של מים במערכת המאייד שניזוק מהפגיעה בעץ, מהווה נזק שנגרם "עקב מקרה הביטוח" (סעיף 3 לפוליסה). מדובר אפוא בנזק בר פיצוי.

השאלה כיצד בדיוק נגרם הנזק למנוע מחייבת בחינה יסודית על ידי מומחה לכלי רכב, מהנדס או בעל מקצוע מיומן. אין די בהערכה של שמאי באשר לסיבה בגינה ניזוק המנוע. בעיקרם של דברים, תפקידו של השמאי הוא להעריך נזקים ולא לקבוע את הגורם להיווצרות הנזק. השמאי היה ער לכך, והוא נועץ בעניין עם מנהל המוסך שבחן את הרכב. אין די בהיוועצות כאמור. היה על הנתבעת להגיש חוות דעת של מומחה מתאים (לרבות מנהל המוסך), ולאפשר לתובע לחקור אותו בבית המשפט. הימנעותה של הנתבעת מלעשות כן נזקפת לחובתה. התוצאה הינה, שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח שהנזק למנוע אינו נזק בר פיצוי.

התובע העיד שהוא בחן את הרכב לאחר נפילת העץ, הוא התכופף לבחון האם נגרם נזק לחלקו התחתון של הרכב. הוא לא הבחין בנזק כלשהו (מלבד נזק לחזית הרכב, בגריל), נורת אזהרה כלשהי לא נדלקה ולא הייתה לתובע סיבה להניח שנגרם נזק לאחת המערכות הפנימיות ברכב. עדותו של התובע מהימנה עלי. התובע, אפוא, לא צפה ולא היה עליו לצפות לקיומו של נזק נוסף (למאייד) או שהמשך הנסיעה עשוי לגרום לנזק נוסף כלשהו לרכב.

אני קובע שהנזק למנוע נגרם עקב "מקרה ביטוח" ועל הנתבעת לפצות את התובע בגין מלוא הנזקים לרכב. העלות הכוללת של תיקון המנוע הסתכמה בשיעור של 15,736 ₪, כולל מע"מ. עלות התיקון נתמכת בחשבונית, בה מפורטים הרכיבים שהוחלפו. התובע לא תמך את דרישתו לחיוב הנתבעת בתשלום כאמור בחוות דעת של שמאי. מאידך, הנתבעת הציגה חוות דעת של שמאי, לפיה עלות תיקון המנוע מסתכמת בשיעור נמוך יותר, ע"ס 7,913 ₪ (בצירוף מע"מ). הנתבעת התייצבה לדיון ללא השמאי מטעמה. התובע לא ביקש לחקור את שמאי הנתבעת והשתמע מדבריו שהוא אינו חפץ בקיום דיון נוסף לצורך חקירת השמאי (עמ' 2, ש' 30). בנסיבות כאמור ובהיעדר חוות דעת של שמאי מטעם התובע, איני מקבל את גרסת התובע בכל הקשור לשיעור הנזק הנוסף בגינו לא שולם פיצוי לתובע. הפיצוי שישולם לתובע הוא בהתאם לנתוני חוות דעת שמאי הנתבעת, סך של 7,913 ₪ בצירוף מע"מ בשיעור 1/3 בלבד (בהתאם לאסמכתא שצורפה לכתב התביעה, התובע זכאי היה לניכוי 2/3 מע"מ תשומות על הרכב), באופן שהפיצוי מסתכם בשיעור של 8,361 ₪.

על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 8,361 ₪, בצירוף אגרת משפט ע"ס 150 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף לכך תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט ע"ס 750 ₪.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ד, 16 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>