ליטמן ואח' נ' יניב

החלטה

בפניי בקשה למחיקת תביעה על הסף שהגישה המבקשת באמצעות בא כוחה בשל אי עמידת המשיבים בקנה אחד עם הוראות תקנות סדר הדין האזרחי לעניין הגשת תביעה.

עובדות

ביום 28.05.12 הוגש כתב תביעה בסדר דין מהיר על ידי המשיבים, בו נדרש תשלום בסך כולל של 68,293 ₪. המשיבים, תושבי ארה"ב ששהו תקופה קצרה בישראל, מלינים בכתב התביעה כי המבקשת השכירה להם במהלך שהותם בארץ נכס פגום תוך מצג שווא והצגתו כתקין.

המבקשת בבקשתה טוענת כי המשיבים לא עמדו בקנה אחד עם תקנות סדר הדין האזרחי ואי קיום תקנות אלו מצדיק מחיקת התביעה על הסף.

ראשית, כתב התביעה הוגש כאשר הוא נושא את שם של המשיבים בלבד, ללא ציון מספר זהותם וכתובתם המדוייקת, וזאת בניגוד לאמור בתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות").

שנית, לכתב התביעה לא צורף תצהיר התובע 2 (הוא המשיב 2 בבקשה זו) כאמור בתקנה 214ג' לתקנות. לכתב התביעה צורף תצהיר התובעת 1 (המשיבה 1 בבקשה זו) בלבד. נוסף על כך, טוענת המבקשת כי התצהיר אינו מהווה תצהיר על פי דין שכן אינו ערוך כדין ואינו נושא את מספר הזהות של המצהירה.

שלישית ואחרונה, כתב התביעה אינו עומד בדרישות התקנות לעניין גילוי המסמכים המוקדם כאמור בתקנה 214ז' (א) לתקנות שכן לא צורפה רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון.

בתגובתם, צירף ב"כ המשיבים את רשימת המסמכים הנוגעים לעניין. נוסף על כך, נטען בתגובה כי צורפו מספרי הדרכון של התובעים שכן הם אינם תושבי מדינת ישראל וכתובתם אף היא אינה בתחומי מדינת ישראל ולכן לא נכתבה. כמו כן, נטען כי התצהיר שהוגש הוא של יודעת דבר המעורה בפרטי התביעה היא התובעת 1 ואין מניעה בשלב זה כי תצהירה יוגש בשם יתר התובעים.

בתשובת המבקשת לתגובה נטען כי על המשיבים לצרף את מספר הזיהוי האמריקאי שלהם וכי מספרי הדרכון הינם זמניים ואינם עומדים בקנה אחד עם דרישת תקנה 9 לתקנות. נטען עוד כי על המשיבים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה וכל עוד לא הגישו כן, אין בית המשפט רשאי להכשיר כתב תביעה שהוגש בניגוד לתקנות וכי תצהירה של התובעת 1 מחויב להכיל מספר זיהוי של המצהירה וכן יש לצרף תצהיר מטעם התובע 2.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 91(א) לתקנות קובעת כך:

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה.

עריכת כתבי טענות והגשת כתב תביעה בסדר דין מהיר מקורן בתקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, שזו לשונה:

"בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר".

סמכות בית המשפט למחוק עילות מעוגנת בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, שזו לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

אין הכתב מראה עילת תביעה.

נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית.