ליובוב ואח' נ' ודיע

החלטה

לפניי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין, שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 9/9/12. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה שנמסר לאם הנתבע, גב' ח'אולה ביום 20/5/12.

עניינה של התביעה תאונת דרכים מיום 17/11/11, בה נגרמו לרכב התובעת מס' 2 נזקי רכוש בשווי 4,461 ₪. הנהג, מר גורלין בנימין, טוען כי רכבו היה בעצירה, נפגע מאחור והנהג שפגע ברכבו ברח. נהג התובעת הצהיר כי רשם את מספר הרכב והסוג "הונדה" וקיבל את פרטי הנהג מהמשטרה.

המבקש, הנתבע, טוען כי לא היה מעורב בתאונה, כי מר גורלין טעה ברישום מספר הרכב, וכי ביום התאונה היה בעבודתו עם הרכב במזרח ירושלים עד השעה 16:30 או 17:00 ולכן לא ייתכן כי היה בצומת שורש בשעה 15:45. עוד טען המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה, וכי נודע לו על קיומה רק כשפנה למשרד הרישוי בקשר עם "הורדת" רכבו מהכביש. בתצהיר משלים שהוריתי למבקש להגיש התייחס למסירה לידי אימו והצהיר כי בירר עימה את העובדות והיא לא קיבלה עבורו דבר, ואם היתה מקבלת היתה מוסרת לו. כמו כן צירף המבקש אישור ממעבידו כי ביום התאונה עבד ברח' ינאי בירושלים משעה 7:30 עד 16:30, הביא את הפועלים ועבד עימם.

המשיבה בתגובתה טענה כי הבקשה מוגשת באיחור, מאחר והמבקש קיבל את כתב התביעה, הן את פסק הדין במסירה לאביו ג'לאל ביום 23/9/12 והן את האזהרה ביום 3/12/13, שוב לאימו חלווה. צורפו אישור המסירה וכן אישור מסירה של מכתב התראה, ונטען כי המבקש לא צירף תצהירי אימו ואביו וטען בצורה סתמית כי "אינו זוכר".

לטענת ההגנה טוענת המשיבה כי שוב מדובר בטענה סתמית, המבקש לא מציין מה סוג רכבו ומה מספרו, וביחס לאישור שהפיק המעביד טוענת המשיבה כי אין לקבלו כאמין בהעדר תצהיר ומאחר ומר דבש, החתום על האישור, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

המבקש הגיש תגובה לתגובה, חתומה ע"י בא כחו בלבד, לא הגיש תצהיר נוסף מטעמו, לא הגיש תצהיר של אימו בטענה שהינה אשה מבוגרת ואינה קוראת או כותבת עברית, ולא תצהיר של אביו בטענה כי יחסיו עימו עכורים. בעניין מספר רכבו טען המבקש כי אין נפקות לכך שנהג המשיבה ידע את סוג הרכב, וזאת לאחר שקיבל אותו מהמשטרה לפי המספר שרשם. לעניין המסירות חזר המבקש על הטענה כי לא קיבל דבר, והפנה את תשומת הלב לאי ההתאמה בכתובות השונות. המבקש טען כי אין כפר בשם טובא באזור ירושלים, וזו טענה תמוהה לאור תצהירו לפיו הינו תושב "אם טובא בירושלים". אני מניחה שהכוונה לשכונת אום טובא שליד צור באהר במזרח ירושלים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני מחליטה לבטל את פסק הדין בתנאים, וזאת מאחר וברור מהתנהלות המבקש כי הוא מתחמק ממתן תשובות מלאות מצד אחד, ומן הצד האחר הבקשה לא הוגשה באיחור משמעותי ממועד מסירת האזהרה, והמבקש נתן הסבר למקור ידיעתו אודות ההליך, בפניה למשרד הרישוי יום לפני הגשת הבקשה.

סכום התביעה, הזמן שחלף והעובדה שיש לכאורה מחלוקת בשאלה האם היה זה הנתבע שפגע ברכב התבועת, מצדיקה בירור הטענות לגופן תוך הבטחה ולו חלקית של אפשרות המשיבה לגבות את סכום פסק הדין, אם יינתן לאחר הליך מלא.

אין הצדקה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול פסק דין בהתחשב במקום מגורי המבקש, ובכמות העדים שיש לשמוע, ומוטב לשמוע את הדיון לגופו.

פסק הדין יבוטל בתנאי שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט את הסכום 2,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, יגיש צילום תעודת זהות ורישיון רכב שהיה בבעלותו ביום התאונה (אם אין רישיון, ניתן להגיש פרטי רכב משרד הרישוי), ויגיש כתב הגנה ערוך כדבעי בסדר דין מהיר, והכל תוך 30 יום.

לא יקויים אחד התנאים במועד, תידחה הבקשה לאור הספקות בגירסת המבקש, כפי שנומקו לעיל.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותעלה את התיק לעיוני לא יאוחר מיום 17/9/13.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: