- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ליבוביץ נ' מעצואבי
|
תא"ח בית משפט השלום תל אביב - יפו |
8490-11-09
26.4.2010 |
|
בפני : אבי כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פריד מעצואבי |
: סורין ליבוביץ |
| החלטה | |
החלטה
הצדדים התייצבו היום בפני לדיון בבקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן נגדו בתיק זה ביום 7/3/10 בהעדר הגנה.
שני הצדדים בחרו להגיש את כתבי הטענות ולהתייצב לדיון ללא ייצוג משפטי. הבהרתי לצדדים במהלך הדיון את מסגרת הדיון בקצרה.
המצהירים מטעם שני הצדדים נחקרו במהלך הדיון כאשר לבקשת הצדדים בתום הדיון אני נותן החלטתי זו ללא סיכומים ועל בסיס המסמכים שהוגשו בתיק וכן מימצאי החקירות שנערכו היום בפני, וזאת בשל כך שהצדדים לא מיוצגים כאמור.
בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה צריכה להיות מוגשת על פי תקנה 201 לתקנות סד"א בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. הבקשה שבפני הוגשה ביום 25/3/10 כך היא הוגשה במועד.
המבקש בבקשתו טוען למעשה שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שכן לדבריו לא בוצעה מסירה כדין וגם לא בפועל של כתב התביעה לידיו, כאשר המבקש מעלה גם טענות הגנה כנגד התביעה וטוען כי שילם במזומן את כל הסכום הדרוש על פי הסכם השכירות נשוא התביעה.
כידוע יש להפריד ולהבדיל בין שני סוגי ביטולי פסקי דין מבוקשים: האחד הוא ביטול מחובת הצדק וזאת כאשר נטען שכתב התביעה לא נמסר כדין שאז די לנתבע להראות שכתב התביעה לא נמסר כדין כדי להביא לבטלות פסק הדין ללא צורך להכנס לטענות לגופה של התביעה. סוג שני הוא ביטול על פי שיקול דעת ביהמ"ש וזאת כאשר כתב התביעה נמסר כדין. במקרה כזה על הנתבע להראות שני דברים, האחד הוא טעם סביר לכך שכתב הגנה לא הוגש במועד והשני והחשוב מבין השניים הוא טענות נגנה אפשריות כנגד התביעה.
בענייננו כאמור טוען המבקש טענות משני הסוגים .
איני מקבל את טענת המבקש לגבי ביטול מחובת הצדק . שוכנעתי, בעיקר לאחר שמיעת שני הצדדים שהעידו בפני , כי כתב התביעה כן נמסר למבקש ואף פעמיים נמסר. פעם ראשונה נמסרה ביום הגשת התביעה ב- 8/11/09 והמשיב הצהיר על כך מפורשות בתצהירו ולא נשאל על כך דבר על ידי המבקש. שאלתי אני את המשיב על עניין זה ושוכנעתי כי הדברים הם אותנטים. יצויין כי הכחשתו של המבקש את המסירה הראשונה היתה גורפת מידי ומכל מקום שוכנעתי להעדיף את גרסת המשיב על פני זו של המבקש . בנוסף המשיב ביצע מסירה חוזרת של מסמכי התביעה באמצעות דואר ישראל והוצג אישור מסירה של שליח מטעם דואר ישראל כאשר באישור המסירה נרשם כי המסמכים נמסרו ישירות לידי המבקש הנמען והמסמכים אף נושאים חתימתו של הנמען. המבקש אמנם מכחיש גם מסירה זו וגם את החתימה על גבי אישור המסירה אך חזקה על רשות הדואר שהיא מבצעת את עבודתה כראוי ובעניין זה יש גם חזקה בפקודת הראיות. לו סבר המבקש שיש לסתור את החזקה העולה מאישור המסירה הנ"ל היה עליו להזמין לדיון היום את איש רשות הדואר שביצע את המסירה כדי לחקור אותו על נסיבות המסירה, ומשלא נעשה דבר הזה החזקה הנ"ל לא נסתרה.
כאמור במסגרת דיון בבקשה לביטול פסק דין לפי שיקול דעת ביהמ"ש יש לבחון גם את סיבת מחדל אי הגשת כתב הגנה במועד. בענייננו ומשגירסתו של המבקש היא כי כלל לא קיבל את כתב התביעה (גירסה שלא התקבלה כאמור) לא מספק המבקש ולמעשה לא יכול לספק נוכח גירסתו הנ"ל כל נימוק והסבר למחדל אי ההתגוננות במועד, ולפיכך לא עלה בידי המבקש להוכיח את התנאי הכרחי הנ"ל לצורך ביטול פסק דין לפי שיקול דעת ביהמ"ש.
בנסיבות אלו אין צורך לבחון את קיומו של התנאי השני בדבר קיומה של הגנה אפשרית, שכן די בכך שהתנאי הראשון והכרחי לא מתקיים. יצויין למעלה מן הצורך כי גירסת המבקש לפיה שילם את מלוא הסכום הדרוש לידי המשיב, מעלה סימני שאלה. כך למשל מצהיר המבקש בתצהירו כי שילם את הסך של 26,400 ₪ כמקדמה, אך בדיון היום אמר כי כלל לא יודע את המילה מקדמה, ולאחר שהובהרה לו משמעותה עמד על טענתו זו של התשלום במזומן, אך הדבר אינו מתיישב עם העובדה שהסכום הנ"ל שנטען ששולם הוא סכום מלא עבור כל השנה ולא סכום חלקי על חשבון דמי השכירות השנתיים. זאת ועוד יש להניח שבעקבות תשלום סכום כה גדול ונכבד היתה יוצאת קבלה או אסמכתא בכתב כלשהי אך אין כל אסמכתא כזו בנמצא.
יצויין שכהרגלי ביקשתי מן הצדדים לאפשר לי , כביהמ"ש , לעיין במערכת ההוצל"פ כדי לברר מה נעשה בתיק ההוצל"פ שנפתח לדברי המשיב לצורך ביצוע פסק הדין, אך מאחר שהמבקש לא הסכים לכך לא עיינתי במערכת ההוצל"פ. זו זכותו כמובן של המבקש אך ניתן להסיק שהמבקש מעוניין שביהמ"ש לא יעיין במערכת ההוצל"פ.
בהקשר זה יצויין כי המשיב צרף לתגובתו החלטה שלי מיום 18/2/10 בתיק הוצל"פ כלשהו בצו הבאה שהוצא נגד המבקש .
לסיכום:
בקשת המבקש נדחית ופסק הדין יוותר על כנו.
בנסיבות העניין וגם מאחר שלטעמי נפל פגם בהתנהלות המשיב בכך שהחל למעשה לבצע את פסק הדין בפועל עוד בטרם פנה למערכת ההוצל"פ כדי לבצעו, איני עושה צו להוצאות בהליך זה.
ניתנה והודעה היום י"ב אייר תש"ע, 26/04/2010 במעמד הנוכחים.
אבי כהן, רשם
הוקלד על ידי: עירית ברק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
