ליאת נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.תביעת התובעת לגימלת שמירת הריון מיום 4.10.10 נדחתה וזאת מהטעם שהפסקת העבודה אינה עקב שמירת ההיריון.

2.התובעת אשר היתה עצמאית הפסיקה את עבודתה ביום 30.6.10.

3.התובעת הציגה אישור רפואי לענין גימלת שמירת הריון מיום 4.10.10 לפיו עליה להיות בשמירת הריון מיום 17.8.10 ועד הלידה.

4.הנתבע אישר כי מבחינה רפואית מצבה בתקופת האישור הרפואי אכן חייב שמירת הריון אלא שהתביעה נדחתה מאחר והתובעת הפסיקה לעבוד קודם לצורך בשמירת הריון ולא בשל ההריון.

5.התובעת טוענת כי החל מחודש יוניי היו לה כאבים עזים, היא לא יכלה להתיישר ולא היתה מסוגלת לקום מהמיטה.

היא פנתה לטיפול הוליסטי שלא הצליח ולפיכך הפסיקה את העבודה.

לדבריה, חששה לפנות לרופא נשים כי מדובר בטיפול פולשני מידי.

התובעת צירפה שני אישורים החתומים על ידי דר' גריגורי סירוטה:

האישור הראשון הינו מיום 15.6.10 והשני מיום 30.6.10.

מהאישורים עולה כי התובעת הגיעה למרפאה עם תלונות על כאבי גב ורגל ימין.

טופלה בשיטת ה- TWISTHORAPY אך הטיפול הופסק בשל ההריון.

6.ההכרעה

סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 קובע:

"מבוטחת" – עובדת העובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק יא' שמתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת הריון;

"שמירת הריון" – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

1.מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

2...."

התובעת לא המציאה כל אישור רפואי אשר קדם להפסקת עבודתה.