ליאור נ' דודו ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 7.8.12 בצומת רעננה כפ"ס דרום לכיוון ההשתלבות צפונה לכביש 4 מכפ"ס. למרות שאין מחלוקת לעניין האחריות, מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה והיקף הנזקים ברכב התובע.

2.על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובע, בו נהגה אשתו - הגב' ליאור תמר (להלן: "הגב' ליאור") נסע בנתיב הימני והאט עקב עומס תנועה כאשר רכב הנתבע פגע ברכב התובע מאחור.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה, כאשר היו הרכבים בתוך הצומת החלה הגב' ליאור לפנות בפתאומיות ימינה מבלי לאותת. הנתבע 1 אשר נסע מאחוריה הבחין בנעשה, בלם רכבו במידי אולם למצער לא צלח לעשות כן ופגע, פגיעה קלה מאוד, בצדו האחורי ימני של רכב התובע.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את גרסתה של הגב' ליאור לאופן קרות התאונה ולקבל בחלקה את תביעתו של התובע בגין הנזקים לרכב וזאת מהטעמים הבאים:

א.הנתבעים מכירים באחריות לקרות התאונה והמחלוקת כאמור בדבריו של נציג הנתבעת 2 הינה לעניין היקף הנזק, אם בכלל (ר' עמ' 1 שורה 29 לפרוטוקול).

ב.יחד עם זאת, התעוררה במהלך הדיון מחלוקת לעניין אופן קרות התאונה ומיקום הנזק, אם בכלל, ברכב התובע. לאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים, מקבל אנכי את גרסתה של הגב' ליאור לכך שרכבה נפגע בחלקו האחורי מצד שמאל וזאת למרות טענת הנתבע לכך שפגע בצד ימין ברכב התובע. ראשית, לאור זאת שגרסתה של הגב' ליאור לא נסתרה והנתבעים בחרו שלא לחקור אותה בחקירה נגדית לעניין אופן קרות התאונה, הגרסה שנטענה בכתב ההגנה אינה מתיישבת עם גרסתה של הגב' ליאור ועל כן איני מקבל גרסה זו מצד הנתבעים. בנוסף, מעיון בתמונות הנזק ברכב התובע (ר' ת/1) לא ניתן לראות כל נזק משמעותי בצד ימין של הרכב לעומת נזק משמעותי בצד שמאל של הרכב. חוו"ד מטעם התובע נערכה ימים ספורים בלבד לאחר מועד קרות התאונה ואין בחוו"ד זו כל התייחסות לכך שהנזק בצדו השמאלי של הרכב הינו נזק ישן שאינו קשור לתאונה. יתירה מכך, הנתבעים נמנעו מלהגיש חוו"ד מטעמם שיהיה בה בכדי לבסס טענתם לפיה הנזק בצד שמאל של הפגוש האחורי הינו נזק שאינו קשור לתאונה נשוא התובענה.

ג.הסוגיה אשר נותרה במחלוקת הינה היקף הנזק ברכב התובע. לטענת הנתבעים הרכב סבל מנזקים קודמים והוחלפו ברכב התובע חלקים לחלקים מקוריים בעלות של 3,708.60 ₪ כאשר מדובר ברכב משנת ייצור 2001.

ד.בחוו"ד השמאי מטעמו של התובע, שלא נסתרה, נכתב :

"לא נמצאו חלפים משומשים במספר רב של מקורות".

הנתבעים לא המציאו כל אישור לכך שבמועד הרלוונטי של תיקון הרכב היו חלפים לא מקוריים אשר ניתן היה לעשות בהם שימוש במקום בחלפים המקוריים ובכך להקטין את היקף הנזק. לפיכך, לא מצאתי כל מקום להפחית מהפיצוי של התובע בגין החלפת החלפים לחלפים מקוריים.

ה.יחד עם זאת, מקבל אנוכי את טענת הנתבעים לכך שלמרות זאת שהפגוש האחורי לא היה טעון החלפה, אזי סבל הפגוש מפגיעות ושפשופים שאינם קשורים לתאונה. ניתן להבחין בתמונה מס' 1 כחלק מת/1 בשפשוף בצדו הימני של הפגוש האחורי מתחת לפנס. כמו כן ניתן להבחין בשפשופים נוספים שאינם כתוצאה מהתאונה בתמונה מס' 9 כחלק מת/ 1 בפגוש האחורי מצד שמאל בצד.

ו.בנסיבות אלו ולאור העיקרון שבדיני נזיקין של השבת המצב לקדמותו, הנני רואה לנכון להפחית מסך הפיצוי אשר יש לפסוק לטובת התובע בגין נזקים קודמים לפגוש האחורי בדרך האומדנא סך של 1,000 ₪.

5.לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 5,427 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6.כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 400 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: