ליאור אזולאי נ' המנהל המיוחד ואח'

           לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע צו מאסר שניתן למבקש ביום 4.1.2018 במסגרת הליכי פשיטת רגל אשר מתנהלים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בפש"ר 42748-10-14.

הרקע לבקשה

1. בעניינו של המבקש שהיה עורך דין במקצועו, מתנהלים הליכי פשיטת רגל מזה מספר שנים ביוזמת נושה. ביום 20.1.2015 ניתן צו כינוס נגד המבקש במסגרתו הוא חויב בתשלום חודשי בסך של 1,000 ש"ח וכן בדיווח עתי על אודות הכנסותיו והוצאותיו. לאחר מספר דחיות של הדיון בעניינו, לבקשת המבקש אשר הביע את רצונו לגבש הסדר נושים, אושר ביום 17.1.2016 הסדר נושים במסגרתו התחייב המבקש לשלם לקופת הנושים סכום של 270,000 ש"ח. אלא שהמבקש לא עמד בהתחייבותו זו, וגם לא בהוראותיו של הסדר נושים מתוקן שאושר ביום 26.12.2016 אשר אפשר לו השלמת הסכום האמור באמצעות תשלומים עתיים. לאחר ארכה נוספת, אשר לא הועילה, ומשלא עמד המבקש בהתחייבויותיו ואף לא התייצב לדיונים בעניינו, ביום 2.10.2017 הוא הוכרז פושט רגל ומשיב 1 מונה נאמן לנכסיו (להלן: הנאמן). ביום 10.10.2017 הגיש הנאמן בקשה להורות על מאסרו של המבקש לפי הוראות סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). בבקשה נטען כי המבקש אינו עומד בצו התשלומים, אינו מגיש דוחות דו-חודשיים בעניין הכנסותיו והוצאותיו ואינו עומד בתשלום חוב פיגורים שעמד באותה עת על סך של 26,000 ש"ח.

2. ביום 4.1.2018 הורה בית המשפט על מאסרו של המבקש למשך 14 ימים. זאת לאחר שצוין, כי המבקש לא עשה דבר על מנת לקדם את הסדר הנושים שהציע, לאחר שניתנו לו הזדמנויות אינספור לנסות לגבש הסדר כאמור, ובהמשך ניתנו לו הארכות שונות על מנת שיוכל לעמוד בתנאיו של ההסדר. המבקש גם לא היסס מלמסור מידע כוזב לבית המשפט על אודות מצבו הבריאותי, מבלי שתמך את טענותיו במסמכים רפואיים מתאימים. כך נקבע כי למבקש "אין מורא מהדין", הוא מרבה להפר צווים שיצאו על ידי בית המשפט, הוא מזלזל בחובותיו בהליך פשיטת הרגל וגם בחיובים שאינם כספיים כדוגמת הגשת דוחות. כן צוין כי חומרתם של המעשים מקבלת משנה תוקף נוכח היות המבקש עורך דין.

3. על החלטת המאסר הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, ולצדו הבקשה שלפנַי לעיכוב ביצוע המאסר. בכתב הערעור ובבקשה נטען כי דין צו המאסר שהוצא בעניינו להתבטל, שכן מדובר בסנקציה קיצונית וחריפה. לטענת המבקש, הוא לא היה מסוגל לקיים את הסדר הנושים וצו התשלומים שהושת עליו, אין בצו המאסר כדי לקדם את ההליך, ועל כן בנסיבות אלו אין להורות על מאסרו. כן טען כי מצבו הרפואי מצדיק את ביטול המאסר.

4. בדיון שהתקיים בעל-פה, חזר המבקש וטען כי אין בצו המאסר כדי לסייע לו להחזיר את חובותיו ואף ההיפך הוא הנכון. מנגד, כונס הנכסים הרשמי והנאמן הבהירו כי הם סומכים את ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי, המעוגנת היטב בממצאים עובדתיים בעניין המבקש והתנהלותו במסגרת הליך. הובהר כי מדובר באדם בריא, רווק ללא ילדים, המתגורר אצל הוריו, כשיר לעבודה אשר מסרב לשתף פעולה עם בית המשפט. כן צוין כי מדוחות שהגיש המבקש לאחר שניתן צו המאסר עולה כי הוא מוציא מידי חודש סכומים ניכרים על אחזקת רכב. עוד נטען על ידי הכנ"ר באשר לסיווג ההליך, כי מתן זכות ערעור על החלטה מעין זו פוגעת ביכולתו האפקטיבית של כלי המאסר, שנדרשת הפעלתו באופן מיידי, על מנת להביא לשינוי בעמדתו הסרבנית של חייב. על כך השיב המבקש כי הפסיקה והספרות תומכת במתן ערעור בזכות בעניין מסוג זה.

דיון והכרעה

5. לאחר עיון בבקשה, בנספחיה, בהליכים שהתנהלו בפני בית המשפט המחוזי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6. לאור התנהלותו של המבקש במסגרת ההליך בפני בית המשפט המחוזי, על פני הדברים, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים. אין חולק כי המבקש אינו עומד בתשלומים שהוא חייב לשלם, על אף שבמסגרת הסדר הנושים שהציע לקח על עצמו לשלם סך של 1,000 ש"ח לחודש, והוא אף לא הגיש דוחותיו בעִתם כפי שנדרש. נגד המבקש הוגשו 9 תביעות חוב, שעומדות על סך של כ-472,000 ש"ח. בית המשפט נענה מספר פעמים לבקשותיו לדחיית הדיון בניסיון להציע הסדר נושים מטעמו. ביום 17.11.2016 אושר למבקש הסדר נושים, לפיו התחייב להשלים את הסכום בקופת הכינוס לסך של 270,000 ש"ח עד ליום 17.4.2016. המבקש לא עמד במוסכם עליו. לאחר מכן אישר בית המשפט את בקשתו לארכה – אך גם בה לא עמד המבקש. בחלוף כשנה ממועד אישור הסדר הנושים, אושר הסדר נושים מתוקן לפיו התשלום בסך של 270,000 ₪ ישולם בפריסה. אולם, גם הפעם הפר המבקש את ההסדר.

7. לאור ההפרה הנוספת של ההסדר עתר הנאמן ביום 20.6.2017 לביטול ההסדר ולהכריז על המבקש פושט רגל. חרף האמור, לפנים משורת הדין, הסכים הנאמן ליתן למבקש ארכה בת כחודש ימים לצורך קיום ההסדר. אלא שגם הפעם לא ניצל המבקש את הארכה שניתנה לו ואף נמנע מלהתייצב לדיון שנקבע ליום 12.9.2017, לביטול הסדר הנושים, כאשר באותו מועד צבר חוב בסך של 100,000 ש"ח על חשבון הסדר הנושים. בית המשפט הורה על ביטול הסדר הנושים אך קבע דיון נדחה בהכרזת המבקש פושט רגל. אלא שגם לדיון הנוסף שנקבע ליום 2.10.2017 לא התייצב המבקש – לטענתו מאחר שהיה מאושפז באותה עת, אך לא הוצגו אסמכתאות רפואיות מתאימות המצדיקות את היעדרותו. על כן, במועד זה הוכרז המבקש פושט רגל. עוד יש לציין כי מעיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 13.12.2017 עולה כי המבקש התייחס באדישות למאסרו וציין כי "אין לי בעיה לשבת במאסר" (עמ' 18, שורה 6).