לטוין נ' קובלר

פסק דין

1) עניינה של התביעה הוא בשאלה האם שולמה תמורה עבור טיפול רפואי שקיבל בעל-חיים של הנתבע במרפאתו של התובע. זוהי השאלה המרכזית המונחת להכרעתי.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3) מן החומר שהונח לפניי ולאחר ששמעתי את הצדדים, עולה כי בחזקת הנתבע מספר בעלי חיים וכי בתקופות מסוימות הם טופלו במרפאה הווטרינרית אשר התובע אחד השותפים בה (להלן: המרפאה").

4) בין יתר בעלי החיים של הנתבע שטופלו במרפאה, כלבה בשם "מילקי" (להלן: "מילקי").

5) אין מחלקות בין הצדדים, כי "מילקי" עברה ניתוח עיקור במרפאה, אולם המחלוקת בין הצדדים הינה מועד ביצוע הניתוח האמור, וכנגזר מכך, האם שולמה תמורה עבור הניתוח וטיפול רפואי נלווה.

6)התובע טוען, כי הניתוח בוצע על-ידו, במרפאה, ביום 30.5.11. עוד טוען התובע, כי בנוסף לניתוח, עברה "מילקי" באותו היום ספירת דם וקיבלה טיפול נגד כאבים. התובע טען בתביעתו, כי עלות הניתוח היא 925 ₪, עלות ספירת דם היא 65 ₪ וטיפול נגד כאבים עלה 18 ₪. לטענת התובע, חרף התחייבותו של הנתבע לשלם עבור הטיפול האמור תוך מספר ימים - הוא לא עשה כן. התובע טוען, כי משלא שולמה התמורה, התקשרו מהמרפאה לנתבע בכדי להזכירו לגשת למרפאה ולפרוע את חובו, בין היתר, תועדו 4 תזכורות טלפוניות כאמור. לטענת התובע, חרף האמור - טרם נפרע החוב.

7) מנגד, טוען הנתבע כי אין בסיס לתביעה של התובע. הנתבע טוען, כי ניתוח העיקור נעשה ביום 6.4.11, ועבור זאת שולמה תמורה מלאה בהתאם. הנתבע טוען, כי ביום 12.4.11 נזקקה "מילקי" לטיפול רפואי בשל התדרדרות במצבה הרפואי. באותו יום (12.4.11) ניגש הנתבע למרפאה, ושם לדבריו, קיבלה "מילקי" טיפול רפואי על-ידי התובע שלא לשביעות רצון הנתבע. באותו יום בערב, משנמשכה ההתדרדרות הזו, בשל כך שוחח הנתבע עם התובע, אך הדבר לא סייע. הנתבע הזדקק לשירותי ווטרינר אחר, ד"ר ירון דגן (להלן: "ד"ר דגן") כדי שיטפל ב-"מילקי" באותו ערב. לטענת הנתבע, לא ייתכן כי לאחר הטיפול האמור מצד התובע, הוא שב לביצוע ניתוח עיקור ב-30.5.11 ל-"מילקי" במרפאה של התובע. עוד טוען הנתבע, כי יום למחרת, שוחחה עמו רופאה אחרת במרפאתו של התובע ואף התנצלה על התנהגות שותפה, הוא התובע. הנתבע טוען, כי בשיחה האמורה סוכם כי עלות הטיפול ששולמה לווטרינר שהגיע לביתו תקוזז מחובו השוטף למרפאה. יותר מזה, הנתבע טוען כי בנייר "סיכום מחלה" שערך ד"ר דגן ביום 12.4.11, נרשם שם באופן ברור כי הכלבה מעוקרת, כך שלא ייתכן כי התבצע ניתוח עיקור למעלה מחודש לאחר מכן.

8) התובע העמיד את תביעתו על סך 2,769 ₪ כאשר סכום זה כולל את סך ה-1,008 ₪ עבור הטיפול שתואר לעיל, זאת לצד סך 429 ₪ שהוא, כדברי התובע, הוצאות גביה עבור ארבע שיחות טלפון מתועדות לפי 10 דקות של "אסיסטנט", וכן ריבית פיגורים בסך 1,340 ₪.

9) בדיון לפניי, נכחו התובע, הנתבע ואשתו. לכל צד ניתנה הזדמנות לחקור את הצד השני.

דיון והכרעה

10) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק, וכן לאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לקבל את התביעה במובן זה, שהמתקבלת גרסת התובע לפיה בוצע ניתוח העיקור במרפאה ביום 30.5.14, זאת לצד הטיפולים הנוספים (ספירת דם וטיפול נגד כאבים), וכי בגין אלה - לא שולמה תמורה על-ידי הנתבע.

להלן אנמק.

11) דומה כי המחלוקת המרכזית, והיחידה, שבין הצדדים גלומה בשאלה, האם נכונה טענת התובע כי בוצע ניתוח העיקור ביום 30.5.11 ולא עובר לכן כטענת הנתבע, וכי בגין ניתוח זה והטיפול הנלווה, לא שולמה התמורה המתבקשת. על שאלה זו, אשיב כי לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הסבריהם, ולאחר שהתרשמתי מעדויותיהם - אני מבכר כאמור את גרסת התובע על גרסת הנתבע.

12) במשפט, הציג התובע גרסה נהירה, עקבית ונתמכת בכתובים. לפי גרסתו, "מילקי" עברה ניתוח עיקור ביום 30.5.11. בו ביום, נעשתה לה גם ספירת דם וכן קיבלה טיפול רפואי נגד כאבים. לתמיכה בגרסתו האמורה, הציג התובע לבית המשפט [ראו בקשה מיום 17.6.13] דו"ח מעקב טיפולים שנפתח במרפאה על-שם הנתבע לעניין בעל-חיים שמספרו המזהה הוא 985170000765805 ובו קיים תיעוד של הטיפולים השוטפים שניתנו לבעל-החיים במרפאה, כאשר התיעוד כולל את מועד הטיפול ותיאורו (להלן: "הדו"ח"). אין מחלוקת כי המספר המזהה האמור משוייך לכלבה "מילקי". זאת ניתן להיווכח מפנקס החיסונים שהציג הנתבע עצמו בדיון לפניי, ואשר על גביו מופיע המספר המזהה האמור (להלן: "פנקס החיסונים").

13) מעיון בדו"ח האמור, עולה באופן ברור כי ביום 30.5.11 עברה "מילקי" ניתוח עיקור, זאת לצד בדיקת דם וטיפול תרופתי. ביום 12.6.11, נרשם "ביקורת" ו-"ישלם חוב בהמשך החודש".

14) הדו"ח האמור נראה אמין בעיניי, ובכל מקרה לא נסתר על-ידי הנתבע. יותר מזה, עיון בדו"ח האמור ועיון משווה בפנקס החיסונים, מעלה כי קיים סנכרון בין הדו"ח שהציג התובע לבין פנקס החיסונים שהציג הנתבע, בכל הנוגע לחיסונים שניתנו ל-"מילקי" במרפאה של התובע [ראו רישום מיום 3.3.11 ומיום 6.4.11], כך שלא נראית לי כל סיבה עניינית ומשכנעת מדוע לא ניתן לסמוך על יתר המידע המופיע בדו"ח - בכלל זאת, המידע שמתייחס ליום 30.5.11 - כמידע מהימן.

15) טענת הנתבע לפיה ניתוח העיקור בוצע במרפאה ביום 6.4.11, לא הוכחה במשפט. טענה זו הועלתה בעלמא וללא כל תימוכין. יותר מזה, גם אם אקבל טענה זו ואקבע זאת כממצא, לא הוכח לפניי כי שולמה תמורה עבור הניתוח האמור. יש לציין, כי הנתבע ביקש לתמוך את טענתו בדבר תשלום תמורה כאמור, במספר ספחים של פנקס צ'קים מהם עולה כי שולמו סכומים מסוימים בחודשים אפריל-יוני 2011 עבור - VET. בדיון לפניי, מהתרשמותי מדברי הנתבע, לא נראה כי הנתבע הצליח להוכיח מהו הסכום המדויק ששולם עבור הניתוח ומתי. יתירה מכך, הנתבע העיד לפניי כי במערכת היחסים בינו לבין המרפאה, לא בכל ביקור במרפאה היה משלם, הוא היה משלם פעם בחודש עבור הטיפולים, הוא העיד: "תמיד היה לי חוב באיחור. כן היה לי סכומים קטנים" [שורות 14-16, עמוד 3 בפרוטוקול], ומכאן גם שטענת הקיזוז שהעלה, אינה ברורה ואין בה לסייע לו. ללמדך, אין זה מופרך לחלוטין כי בוצע ניתוח העיקור, וחרף זאת לא שולם בעדו, אולי מתוך שכיחה.

16) התובע טוען כי ניסיונו של הנתבע להסתמך בטענתו לפיה עוד ביום 12.4.11 בעל-החיים כבר היה מעוקר, על "סיכום המחלה" של ד"ר דגן מיום 12.4.11, אין בו לסייע לו שכן במסמך האמור ישנם אי דיוקים. לטענת התובע, במסמך האמור נרשם כי "מילקי" הינה בת שמונה חודשים. אולם, בבית המשפט הוכח כי "מילקי" הינה ילידת חודש דצמבר 2010 [ראו עדות הנתבע - שורות 15-16, עמוד 2 בפרוטוקול; ראו פנקס החיסונים; ראו מוצג ת/1 שעניינו פרטים ממאגר מידע שנקרא "מאגר כלבים Dog Center], כך שביום 12.4.11 הייתה בת ארבעה חודשים ולא שמונה חודשים כפי שנרשם.