לחמי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

זהו ערר על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת ליאורה פרנקל), מיום 28.4.10 בתיק מ"ת 1536-02-10. בהחלטתה הנ"ל הורתה כב' השופטת על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. עם זאת, השאירה כב' השופטת את האפשרות שאם יעלה בידי העורר להציע חלופת מעצר שיהיה בה כדי להשיג את מטרת המעצר, בתנאים כפי שציינה בהחלטה, תישקל בקשתו של העורר בכל עת לגופה.

נגד העורר הוגש כתב אישום מחודש ומתוקן ובו חמישה אישומים. כתב אישום זה הוגש לאחר שכתב אישום קודם שהוגש נגד העורר בשנת 2004 שהותלה, לטענת ב"כ המשיבה, לאחר שהמשיב עזב את הארץ ולא חזר אחרי הקראת כתב האישום שם.

על פי כתב האישום המחודש והמתוקן, שימש המשיב כבעלים ומנהל של חברת רג'יקום איירפורט וחברת רג'יקום אילת, כאשר בשנת 1998 נחתם הסכם בין העורר ובין רשות שדות התעופה (להלן:"הרשות") , שבמסגרתו ניתנה לשתי החברות רג'יקום הרשאה להתקשר עם חברות המעוניינות בפרסום בשטחי הרשות, בנמל התעופה בן גוריון, בשדה התעופה אילת ובשדה התעופה בראש פינה והחברות התחייבו להעביר לרשות 60% מהכנסות בגין חוזה הפרסום בנמלי התעופה בן גוריון ואילת ו-20% מהכנסות בגין חוזה הפרסום בשדה התעופה בראש פינה.

על פי האישום הראשון, בתקופה שבין 1.4.99 עד 31.3.00 זייף העורר בעצמו ובאמצעות אחר 16 חוזי פרסום כשההפרש בדיווחים בין חוזי הפרסום הנכונים לבין אלו המזוייפים הסתכם בסכום של 1,219,189 ₪. כמו כן זייף אחד מעובדי העורר בהתאם להנחייתו חוזה פרסום עם חברת פלאפון ברושמו סכום של 50,000 דולר במקום 89,000 דולר ארה"ב ובהעבירו את החוזה המזוייף לרשות.

סך הכספים שהעורר גנב מהרשות על פי האישום הראשון הינו 731,513 ₪.

באישום זה מואשם העורר בעבירות של גניבה מידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

על פי האישום השני הגיש העורר דו"חות רבעונים כוזבים לרשות ודיווח בהם על סכומים נמוכים מהסכומים שהופיעו בחוזה הפרסום האמיתיים, כשסך ההפרשים מסתכם בסכום של 5,082,514 ₪. כמו כן לא דיווח הנאשם לרשות על 26 חוזי פרסום, כשהפרשי הדיווחים בגין אי הדיווח הסתכמו בסכום של 1,712,152 ₪.

סך הכספים שגנב העורר מהרשות על פי האישום השני, על פי הדיווחים המזוייפים מסתכם בסכום של 3,049,508 ₪, וסך הכספים שגנב העורר מהרשות בעקבות אי הדיווח על 26 חוזי הפרסום מסתכם בסכום של 1,027,291 ₪.

באישום שני זה מואשם העורר בעבירות של גניבה מידי מורשה ורישום כוזב מסמכי תאגיד.

על פי האישום השלישי, דיווח העורר בכזב, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, על חוזה פרסום עם חברת עלית, כאילו החוזה מבוטל, בשעה שהחוזה היה על סך של 8,000 דולר. הסכום אותו גנב העורר מהרשות על פי אישום זה, הינו 4,800 דולר.

העורר הואשם באישום שלישי זה בעבירה של גניבה מידי מורשה.

על פי האישום הרביעי, לא דיווח העורר לרשות על עסקת חליפין עם חברת ישראייר בשווי של 4,000 דולר ועל עסקה עם חברת באדג'ט בשווי של 66,400 דולר, כשבעסקה השנייה רשם בכרטסת הנהלת החשבונות כאילו מדובר בקיזוז על מנת להסוות את העסקה.

סך הכספים שגנב העורר מהרשות בעסקת החליפין עם ישראייר אינו ידוע במדויק וסך הכספים שגנב העורר מהרשות בעסקת החליפין עם באדג'ט , על פי הכתוב בכתב האישום, הינו 39,840 דולר.

באישום הרביעי הואשם העורר בעבירות של גניבה ממידי מורשה ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

על פי האישום החמישי, העורר לא התייצב לדיונים שנקבעו בעניינו בת.פ. 2283/03 בבית משפט שלום ברמלה שבו הוגש נגדו כתב אישום בגין ארבעת האישומים הקודמים, והסתבר כי הוא עזב את הארץ ועבר להתגורר בצרפת. בעקבות כך הותלו ההליכים המשפטיים נגדו בתיק הנ"ל.

העבירה המיוחסת לעורר באישום החמישי הינה שיבוש מהלכי משפט.

לא הייתה מחלוקת על קיומם של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר.

כב' השופטת דלמטה קבעה בפסק דינה כי עסקינן במשיב אשר נמלט מן הארץ לאחר שהחל משפטו, שהוא בעל אזרחות צרפתית ודרכון צרפתי, מרכז חייו אינו בארץ, שני ילדיו מתגוררים בחו"ל, בת שלישית מתגוררת בארץ, ורעייתו נמצאת בארץ על פי אשרת תייר ל- 3 חודשים.

למרות שהמשיב נמלט מן הארץ לאחר תחילת משפטו, התבקש שרות המבחן ליתן תסקיר מעצר שבו בדק חלופת מעצר שהוצעה על ידי המשיב מאחר והוא אדם לא צעיר, בן 65, לא בריא לגמרי, ללא עבר פלילי קודם.