לופו-קוזוקר נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום לתעבורה בחיפה, (להלן – "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום 4.10.11 על ידי השופט שמואל יציב בתיק תת"ע 9497-05-11.

המערער הובא לדין בבימ"ש קמא בגין כך שביום 8.2.11 שעה 08:25, נהג ברכבו ברח' התיכון שבחיפה למרות שתוקף רשיונו פקע בשנת 2004 ובכך עבר עבירה בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, [נוסח חדש], תשכ"א – 1961, (בכתב האישום נאמר סעיף10(א) לת"ת) ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, [נוסח חדש], תש"ל – 1970.

המערער לא התייצב לדיון הקבוע ובימ"ש קמא הרשיעו בהעדרו ודחה את הדיון לטיעונים לעונש ליום 4.10.11, ישיבה אליה התייצב המערער וביקש לצרף שני תיקים נוספים בגין אותן עבירות, כשהראשון הוא תיק 9650-02-11 שממנו עולה כי העבירה בוצעה ביום 13.1.11 והשני, תיק מס' 7048-03-11 שלפיו העבירות בוצעו ביום 25.1.11.

לבקשת המערער התיקים צורפו ובהתאם להודאתו בעובדות הנטענות בהם, הוא הורשע בדין.

הצדדים טענו לעונש ובימ"ש קמא הטיל על המערער את העונשים הבאים:

3000 ₪ קנס, שישולם ב – 10 תשלומים, 12 חודשי פסילה בפועל ו- 3 חודשי פסילה על תנאי ולשלוש שנים.

הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

לבקשת המערער מונה לו סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית שטען בשמו וביקש להקל בדינו בהתחשב בנסיבותיו האישיות, משפחתיות וכלכליות. המערער הורה המטופל בארבעה ילדים שחלקם סובל מבעיות רפואיות לא קלות. המערער עבד כנהג רכב להובלות ועקב שלילת רשיונו, מטה לחמו נפגע.

עוד נטען כי המערער היה יכול לצרף את כל תיקיו ובכך להפחית את עונש הפסילה בפועל והוא לא נקט בדרך זו משום שלא היה מיוצג.

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. העונש סביר והולם, לדעתה. המערער נוהג למרות שרשיונו פקע מלפני מספר שנים וחרף העובדה כי נרשמו לחובתו דו"חות קודמים.

לאחר שעיינתי בגזר הדין, בהודעת הערעור, בעברו התעבורתי של המערער ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

המערער הובא לדין בגין שלושה כתב אישום בהם יחסה לו המשיבה עבירות חמורות שבוצעו בהפרשי זמן קצרים.

המערער לא היסס להמשיך ולנהוג ברכב, חרף העובדה שתוקף רשיונו פקע מלפני מספר שנים. התנהלות המערער ביטאה חוסר כבוד, בלשון המעטה, וזלזול משמעותי ברשויות אכיפת החוק ולכן היה צורך בהטלת עונש הולם.

ככלל ערכאת הערעור תתערב בעונש שקבעה הערכאה הדיונית, אך ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ושבהם הטילה הערכאה הדיונית עונש חמור החורג מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים.

לטעמי, עניינו של המערער אינו נימנה עם אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער בגין 3 תיקים הן ביחס לעונש הפסילה בפועל והן ביחס לעונש הקנס.

זאת ועוד אין בפני נסיבות מיוחדות ויוצאת דופן במהותן ושיש בהן כדי להביא לחפיפת העונש שהוטל על המערער בתיקים נשוא הערעור לעונשים אחרים שהוא מרצה כעת.

סוף דבר אני דוחה את הערעור.

היה וניתן צו עיכוב ביצוע גזר הדין, בטל בזה הצו, כך שעל המערער להפקיד רשיונו או תחליף הפקדה במזכירות בימ"ש קמא לאלתר וזאת לצורך תחילת מניין עונש הפסילה וכן לשלם את הקנס בהתאם להחלטת בימ"ש קמא, כאשר התשלום הראשון יהיה ביום 1.5.12 ובכל 1 לכל חודש שלאחריו.