לוסטרניק נ' בורשטיין

החלטה

1.לפניי בקשה לדחייה על הסף של התובענה בשל חוסר סמכות ולמעשה – בשל תניית בוררות הקיימת בין הצדדים.

2.ההליך נפתח כבקשה לביצוע שיק על סך 175,000 ₪ שזמן פירעונו 01/01/10. שיק זה סורב על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה "ניתנה הוראת ביטול".

3.המבקשת/הנתבעת הגישה הן התנגדות לביצוע שטר והן בקשה לדחייה על הסף, ולהלן טענותיה:

בין התובע לנתבעת קיימת מסכת של הסכמים: הסכם הלוואה מיום 20/11/08; הסכם אופציה מיום 20/11/08; הסכם פשרה מיום 29/10/09, אשר אושר על ידי הבורר שדן בסכסוך בין הצדדים ואישר את הסכם הפשרה מיום 29/10/09 ונתן לו תוקף של פסק בורר.

4.אין חולק, כי השיק נשוא התובענה השטרית נמסר בעקבות הסכם הפשרה מ-29/10/09 ועל פיו - סעיף 1.2 להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק בורר.

5.בהסכם פשרה זה הסכימו הצדדים, למעשה, על "תשלום נוסף" בסכום כולל של 1.5 מיליון ₪ על ידי הנתבעת לתובע, אשר יהווה מילוי התחייבויותיה בגין "מניות הנמכרות כהגדרתן בהסכם האופציה" (סעיף 1 להסכם). אופן התשלום הוסכם בסעיף 2 להסכם. בסעיף 3 סיכמו הצדדים, כי המניות נמכרות על ידי התובע לנתבעת במצבן "As is". בנוסף, התייחסו הצדדים ספציפית להסכם עם מחזיקי אג"ח של חברת אמריקן קולוני בע"מ, והנתבעת דנן התחייבה שלא להתנגד לאישורו של הסכם זה במוסדות החברה.

זאת לציין ולהדגיש, כי בסעיף 5 להסכם פשרה זה הסכימו והתחייבו הצדדים בחתימתם, כי הם מוותרים באופן סופי, מוחלט ובלתי חוזר על כל טענה – איש כלפי משנהו. בד בבד עם הסכמה זו והסכמות נוספות לעניין תשלומים כאמור, סיכמו הצדדים בסעיף 7 להסכם פשרה בזו הלשון: "יתר הוראות הסכם האופציה והסכם ההלוואה יישארו על כנן".

בסעיף 7 להסכם ההלוואה הסכימו הצדדים מפורשות למנגנון ליישוב סכסוכים, לאמור, כי אם יתגלעו סכסוכים בין הצדדים – יימסרו חילוקי הדעות להכרעתו של דן יחיד שימונה בהסכמה בין הצדדים בתוך 15 יום מיום שנמסר על ידי אחד הצדדים לצדדים האחרים, כי הוא מעוניין ליישב הסכסוך במנגנון של בוררות – משמע: הצדדים הסכימו מפורשות על המתווה להעברת סכסוכים ביניהם לבוררות - מתווה זה נותר על כנו בהסכם הפשרה, שיקבל תוקף של פסק בורר, כפי שפורט לעיל. כמו כן ובנוסף, הסכימו הצדדים בסעיף 9 להסכם האופציה על מנגנון זהה להעברה לבוררות.

7.עסקינן בהסכמת צדדים לרכישת מניות התובע בחברת אמריקן קולוני בע"מ על ידי הנתבעת.

8.הסכם האופציה:

בסעיף 4 להסכם האופציה הסכימו הצדדים מפורשות, כי החל ממועד החתימה ועד למועד פקיעת האופציה או מועד ההשלמה, יתחייב מעניק האופציה (לענייננו: התובע) לפעול על מנת שדירקטוריון החברה והאסיפה הכללית שלה לא יבצעו פעולות כלשהן שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, וכן, כי לא תתקבלנה באסיפה הכללית של החברה החלטות אשר עלולות לגרום לשינויים מהותיים לרעה במצבה, והכול כמפורט בסעיף 4 להסכם האופציה.

9.לטענת הנתבעת בבקשתה לדחייה על הסף, חרף תניית הבוררות השרירה וקיימת בין הצדדים, לכשפרץ סכסוך עם סירוב השיק נשוא התובענה השטרית, פתח התובע בהליכי הוצל"פ לגביית השיק במקום לפנות אליה במכתב קודם בנוגע לקיום הליך בוררות בין הצדדים. בסעיף 8 לתצהירה בבקשה לדחייה על הסף, הצהירה הנתבעת, כי היא "נכונה ומוכנה לעשות כל הדרוש לקיום הליכי בוררות שבעטיים תתברר גם השאלה האם המשיב זכאי לממש את השיקים שנמסרו לו ולהיפרע מתוכם" – תצהיר מיום 16/02/10. אעיר, כי מלבד הצהרה זו, לא נוכחתי, כי הנתבעת עשתה מעשה או נקטה בפעולה כמתחייב ממנה מכוח סעיף 5 א' לחוק הבוררות, לאמור: כתנאי לבקשה לעיכוב הליכים, על המבקש "להיות מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה".

10.לטענת הנתבעת/המבקשת בבקשה לדחייה על הסף, הפר כלפיה התובע את התחייבותו על פי סעיף 4 להסכם האופציה הפרה יסודית, וזאת משמצאה לנכון ב-29/11/09 להתפטר מדירקטוריון החברה, ובכך לגרום, כפועל יוצא, גם לפקיעת מינויו של הדירקטור החליף, אשר מונה מטעם הנתבעת. דירקטור זה אמור היה לייצג את האינטרסים של הנתבעת. לטענת הנתבעת, היה בהתפטרותו זו משום הפרה של כתב התחייבות בכתב הוראות בלתי חוזר ששיקפו למעשה את הסכמות הצדדים לביצוע הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק בורר – נספח 4 להתנגדות לביצוע שטר – "כתב הוראות בלתי חוזר" שניתן ללמוד מנוסחו, כי, כחלק מהסכמות הצדדים, סוכם על מינוי דירקטור חליף במקום התובע – ראו גם נספח 5 להתנגדות. לטענת הנתבעת/המבקשת, בניגוד להתחייבותו של התובע, לרבות בסעיף 4 להסכם האופציה, נקט בפעולה חד צדדית עת התפטר מהדירקטוריון כאמור – פעולה שהיא בהחלט שלא במסגרת ניהול העסקים הרגיל של החברה, שיש בה לטרפד את פעילותו של הדירקטור החליף מטעם הנתבעת ולמעשה, הפרה של הסכמות הצדדים, אשר לא נדונה בפסק הבוררות אלא שנותרה על כנה כהסכמה תקפה מכוח סעיף 7 להסכם הפשרה, לאמור: "יתר הוראות הסכם האופציה והסכם ההלוואה יישארו על כנן".

11.בנוסף, טוענת הנתבעת להפרה שנייה של התחייבויות הזוכה על פי הסכם האופציה – התחייבות על פי סעיף 2.7 להסכם האופציה שעל פיה התחייב התובע דנן לפעול עד למועד ההשלמה "על מנת שהחברה תמשיך לנהל את עסקיה באופן רגיל" לצד התחייבות, כי "לא יפעל לביצוע כל פעולה בחברה המהווה חריגה ממהלך העסקים הרגיל".

12.מההיבט הכרונולוגי:

ההלכה הפסוקה מורה, כי מעשה בי-דין חל רק לגבי תקופת ההכרעה בפסק הבורר. ראו אוטולנגי (שם) בעמ' 858 למעלה.

בשים לב לעובדה, כי הודעת הזוכה, כי הוא מתפטר מדירקטוריון החברה – הודעה אשר הביאה לפקיעת מינויו של הדירקטור החליף – נושאת תאריך 29/11/09, קרי: כ-19 ימים לאחר אישור פסק הבורר. לשון אחרת: הפרה נטענת זו מצד התובע לא הייתה חלק מהמסכת העובדתית והטענות הנכללות בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק בורר, ומשכך – אני סבורה, כי לא ניתן לראות את הנתבעת כמושתקת מלהעלות טענות אלה. ראו לדוגמה בוררות דין ונוהל – פרופ' סמדר אוטולנגי, כרך ב', מהדורה רביעית, בעמ' 851 ואילך. באשר לקיומו של מעשה בי-דין מכוח פסק בורר, מפרטת פרופ' אוטולנגי את החריגים לכלל זה תוך ציטוט פס"ד של כב' השופטת נאווה גנון בתיק אזרחי (נצרת) 525/98 חזן נ' חזן: "כאשר התביעה החדשה מבוססת על עילה שונה מזו שנדונה בבוררות...". כמו כן ובנוסף, מהווה פסק בורר מעשה בי-דין בין הצדדים אלא אם כן משתמעת מהסכם הבוררות כוונה אחרת – תיק אזרחי (חיפה) 2066/85 עיריית עפולה נ' רינגל (לא פורסם). בענייננו, עצם העובדה שהצדדים הסכימו מפורשות בהסכם הפשרה בסעיף 7, כי "יתר הוראות הסכם האופציה והסכם ההלוואה יישארו על כנן" מעידה כאלף עדים על כך שהסכם הבוררות לא מיצה את כל המחלוקות האפשריות בין הצדדים, ולא כל שכן - אינו מונע, לטעמי, מהנתבעת להעלות טענות נגד התובע לעניין הפרת התחייבויותיו כלפיה על פי סעיף 2.7 וסעיף 4 להסכם האופציה.

14.ועוד אדגיש: ב"כ התובע, בטיעוניו הנגדיים, בתגובה לבקשה לדחייה על הסף, ביקש להסתמך על פס"ד של כב' השופט זפט בה"פ 39043-12-09. ברם, שלא כבמקרה דנן, שם נדונו טענות אשר נדונו מפורשות בהסכם הפשרה - לעניין התחייבות הנתבעת שלא להתנגד לאישורו של הסכם אג"ח במוסדות החברה. זאת, בשונה מהטענות שבפניי, אשר בהחלט לא נוכחתי, כי הסכם הפשרה מהווה מעשה בי-דין בהתייחס אליהן.

15.מוצאת לנכון בהקשר זה לדחות טענה נוספת שהעלה ב"כ התובע, על פיה לא תישמע טענת "סעיף בוררות" במסגרת בקשה לביצוע שיק. עסקינן בשיק שהצדדים הסמוכים לו הם צדדים לעסקת היסוד – הזוכה הוא התובע דנן, מקבל ההלוואה על פי הסכם ההלוואה ומעניק האופציה על פי הסכם האופציה, והנתבעת היא מושכת השיק, נותנת ההלוואה על פי הסכם ההלוואה והקונה על פי הסכם האופציה. בנסיבות אלה, דוחה הטענה, כי תניית הבוררות שכאמור - הסכימו הצדדים, כי תעמוד בתוקפה, אינה רלוונטית לעניין ביצוע השיק נשוא התובענה השטרית.