לוסטיג נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הליך זה עוסק בדחיית שתי תביעות שהתובע הגיש לגמלת הבטחת הכנסה. האחת, בחודש מרץ 2009 והשניה בחודש אוגוסט 2010.

2.ביחס לתביעה הראשונה, הוצג מכתב דחיה מיום 5.5.09, בו נטען כי הדחיה עקב העובדה שהתובע לא היה רשום כדורש עבודה. מאחר שהתברר לאחר מכן כי התובע היה רשום כדורש עבודה, הנתבע לא חזר עליו, אלא נטען כי התובע לא אותר בכתובת שמסר.

3.לטענת התובע, נימוק זה אינו יכול לעמוד. הנתבע אמנם הכיר בתובע כדורש עבודה, אך לא נמסר לתובע מכתב דחיה מתוקן וכך למעשה התובע אינו יודע עד היום מה סיבת הדחיה. לטענתו, הסיבה לדחייה השניה (של התביעה מאוגוסט 2010), "הולבשה" רטרואקטיבית על הדחיה הראשונה. משלא היתה סיבה לדחיית התביעה הראשונה, יש לקבלה.

התובע הוסיף וטען, ביחס לשתי התביעות, כי לא מסר את הכתובת מאחר שהנתבע הפעיל כנגדו הליכי גביה בגין תקופת עבר בה היה עצמאי.

3.לטענת הנתבע, מאחר שלא נטענה טענת התיישנות ביחס לתביעה הראשונה, אין סיבה לקבל את התביעה רק משום שלא הוצג מכתב דחיה. הנימוקים לדחייה נמסרו לתובע כאשר הגיש את התביעה השניה. זו גם הסיבה שהתובע ציין בעת הגשת התביעה השניה שיעדכן את כתובתו.

התובע הודה שהסתיר את כתובתו מחשש לנושים, כלומר לא מסר פרטים שהיה עליו למסור על פי דין ומשום כך מנע אפשרות לבחון נתונים כגון מצבו המשפחתי או נתונים אחרים הנבדקים כאשר מוגשת תביעה להבטחת הכנסה. בנוסף, התובע לא הציג ולו מקרה אחד בו עדכן את כתובתו כנדרש. עדכוני הכתובת נעשו רק בתגובה להודעות דחייה של הנתבע. בנסיבות אלה, על פי הודאתו של התובע, כדין נדחתה תביעתו.

4.בסעיפים 19, 20 ו – 21 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1981 (להלן – החוק) נקבעו ההוראות הבאות:

"19.חובת התובע

(א)לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי -

(1)למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;

(2)לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין;

(3)להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש.

(ב)כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי-מתן הגימלה.

20.חובת עדכון פרטים

מקבל גמלה יודיע למוסד לביטוח לאומי בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה.

21.חקירה ודרישת ידיעות

(א)עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך רשאי, לצורך ביצוע חוק זה, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי נמצא בו מידע הדרוש לשם בירור בדבר הכנסתו של אדם או לשם בירור כל פרט אחר, לבדוק פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות ולדרוש הסברים בקשר לכך וכן, בתנאים אלה, לחקור אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום.

(ב)מי שנחקר או שבחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל.

(ג) אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה."