לולו נ' נכסי נפקדים ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש הנו בן 63 הסובל מבעיות רפואיות רבות, גרוש וחי לבדו ללא כל תמיכה או עזרה באשר היא. לדבריו, המבקש מחויב בתשלום מזונות גרושתו ובנו בסך של 800 ₪ לחודש ובשל מצבו הרפואי הוא אינו עובד מזה מספר שנים ואינו משתכר. לטענתו, למבקש אין כל נכסים והנו מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה מתוכה הוא נדרש לשלם הוצאות שוטפות בגין מים, חשמל, טלפון וכו'. בתצהירו ציין המבקש ששילם את סכום האגרה באמצעות הלוואה שנטל משכנו, אולם לטענתו, יתר חבריו ומכריו לא הסכימו להלוות כסף לשם תשלום הערבון. לעניין סיכויי הערעור, טוען ב"כ המבקש כי בית המשפט העליון הדגיש את חשיבות פתיחת שערי המשפט בפני בעל דין המבקש להשמיע טענותיו, קל וחומר עת נדחתה תביעתם בביהמ"ש השלום "על הסף", ללא התעמקות בטענות לגופן, ובמיוחד כשקיימת מחלוקת משפטית וכשישנן טענות עובדתיות כבדות משקל, שמן הדין לבררן במלואן.

לטענת המשיבים, המבקש מיוצג ע"י משרד עו"ד פרטי, בהליך הנוכחי ובהליך שהתנהל בביהמ"ש השלום. לדבריהם, מלבד אישור המל"ל לעניין תשלום גמלה ותדפיס עו"ש חלקי ולא עדכני, לא הוצגה שום אסמכתא בדבר העדר נכסים ו/או חסכונות או בדבר ניסיונות לגייס את סכום הערבון. לטענתם, דווקא הודאתו של המערער על כך שאין בידו להפקיד את סכום הערבון, היא הנותנת כי אם ייכשל ערעורו, לא יהיה בידו לשפות את המשיבים על הוצאותיהם. המשיבים מוסיפים כי המבקש נמנע מלהסביר או לצרף אסמכתאות כלשהן לגבי הפיצויים ששולמו לו בסך 224,091 ₪ מלבד העלאת הטענה הכללית כי הם שימשו אותו לכיסוי חובותיו. לדידם, סיכויי ערעורו קלושים, שכן מדובר בגלגול שלישי של אותן טענות וביחס לאותה עילת תביעה. לדבריהם, הסיבה שביהמ"ש השלום לא ערך בירור עובדתי היא העובדה שהתביעה מוצתה עד תום, כבר במסגרת ההליך בביהמ"ש המחוזי. לטענתם, זכות הגישה לערכאות כבר ניתנה למבקש במלואה עת הופיע בפני ביהמ"ש המחוזי והשלום בעניינו.

ב"כ המבקש טוען כי עפ"י ההיגיון של המשיבים, לא יכול להיות קיים פטור מהפקדת ערבון, שכן על פי טענתם מי שיש לו יכולת ממילא אין סיבה לפטור אותו, ואילו מי שנעדר יכולת, הרי שאז יש נימוק לחיובו בהפקדת ערבון. לטענתו, המבקש מקבל קצבה מהמדינה ואם חלילה יפסיד בערעור, הרי שניתן יהיה לקזז את ההוצאות ממנה ולכן ברי שגביית ההוצאות מובטחת. לטענתו, עילת התביעה לא נולדה כלל אלא רק אחרי הגלגולים הקודמים, בהם המשיבים הפסידו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. בין יתר השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון יש לבחון את מידת מורכבותו של ההליך, חשיבותו ומשמעותו של ההליך מבחינת יוזמו, שיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל וסיכוייו של ההליך (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007; רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , 22.8.2010).

מעיון בחומר שהונח בפניי, עולה כי לפי המכתב מהמל"ל מיום 23.4.12 הופסק תשלום גימלת הבטחת הכנסה החל מחודש אוקטובר 2011 ולפי טופס המל"ל מיום 28.11.11 עולה כי נקבעה למבקש נכות זמנית בשיעור של 100% המזכה בקצבת נכות מלאה ובתוספת של 289 ₪, החל מיום 29.9.11 ועד ליום 30.11.12. מן האמור לעיל, ניכר כי קיימת אי התאמה בין טענת המבקש בתצהירו בדבר קבלת גמלת הבטחת הכנסה לבין המסמכים שהציג. כמו כן, תדפיס הבנק שצירף המבקש מתייחס לתקופה שבין אוקטובר 2011 לבין מאי 2012 שאינה רלוונטית בענייננו. המבקש לא הציג מסמכים עדכניים מהבנק, מהמל"ל מכל מקור אחר יתר על כן, המבקש לא הסביר כיצד ידו משגת את מימון שכר טרחת עורך דינו כנדרש בפסיקה. ברי, כי המבקש לא פרש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ודי בכך כדי לדחות את בקשתו. יחד עם זאת, עיון במכתב הרפואי שצורף מיום 7.9.11 מעלה כי המבקש סובל ממספר מחלות כרוניות, לרבות סכיזופרניה, מחלת ריאות, כאבי פרקים, גב ובטן, שבגינן הוא מטופל בתרופות וכן נקבע במכתב כי המבקש אינו מסוגל לעבוד.

לפיכך, בנסיבות אלו, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הבריאותי של המבקש ולמצבו הכלכלי שאינו בין המשופרים כי יש להעמיד את הערבון על סך של 6500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: