לולו נ' מדינת ישראל

החלטה

ביום 07.12.09, במהלך חיפוש בביתו של העורר, נתפסו בין היתר מזומנים בסך 27,700 ₪ וכן 204 דולר, השייכים לעורר. בנוסף נתפסו גם סמים מסוג חשיש.

משחלפו יותר משישה חודשים מיום התפיסה ולא הוגש כתב אישום – הגיש העורר בקשה, לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), להשבת התפוסים. בית משפט קמא דחה את הבקשה, וכן הורה, בהחלטה נפרדת, כי התביעה תגיש בקשה נפרדת מטעמה לעניין התפוסים (משמע – בקשה להארכת תקופת התפיסה לפי סעיף 35 סיפא לפקודה).

התביעה לא הגישה בקשה להארכת תקופת התפיסה.

גם כתב אישום לא הוגש עד היום הזה.

העורר הגיש ערר על ההחלטות הנ"ל של בית משפט קמא וטען, כי יש להורות על החזרת התפוסים לפי ההוראות הברורות של סעיף 35 לפקודה.

לא שמעתי מפי ב"כ המשיבה תשובה ברורה לשאלה מדוע לא הוגשה עד היום בקשה להארכת תקופת התפיסה.

באשר לכתב אישום, לדבריו הכוונה היא להגיש כתב אישום בקרוב כנגד העורר.

נראה לי כי ערר זה בדין יסודו. אכן חלפו כבר כמעט תשעה חודשים מאז נתפסו המזומנים השייכים לעורר, וכתב אישום טרם הוגש. סעיף 35 קובע באופן ברור, כי במקרה כזה "תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח". אמנם, כפי שמציין העורר עצמו בכתב הערר, אין המדובר לפי הפסיקה בחובת החזרה אוטומטית בתום ששת החודשים. הכוונה לכך שהמשיבה רשאית, בין בתוך תקופת ששת החודשים ובין לאחר שחלפה התקופה, להגיש בקשה להארכת תקופת התפיסה. כך לפי סעיף 35 סיפא. אלא שבמקרה דנן לא הוגשה עד לרגע זה כל בקשת הארכה כאמור. זאת חרף העובדה שבית משפט קמא הורה למשיבה באופן מפורש להגיש בקשה כאמור, ומאז ועד היום חלף כמעט חודש ימים.

בנסיבות דומות נאמר בבש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פד"י נד(2) 464:

"המשטרה לא עשתה דבר מכל אלה. היא לא ביקשה צו לפי סעיף 34 במהלך ששת החודשים, היא לא ביקשה ארכה לאחר תום ששת החודשים, וממילא לא ניתנה כזאת. היא "ישבה על הגדר", החזיקה בחפצים, ומשהגיש המבקש בקשה להחזירם, התנגדה לכך בטענה שיש להשמידם. קיצור דרך זה אינו ראוי ולא נראה לי כי ניתן לעקוף בו את הוראות החוק ולהפעיל את סעיף 34 לאחר חלוף שישה חודשים ובלי שהתקופה הוארכה ובמסגרת בקשה שהגיש המבקש להחזרת החפצים......

......

לא נראה לי כי יש מקום להתייחס להתנגדות המשטרה לבקשה כאילו הייתה זו בקשה להארכת מועד, ולדיון בהתנגדות כאילו הייתה קיימת החלטה להארכה. כאשר על הכף מונחת זכות יסוד של הפרט על קניינו, ומנגד סמכות הרשות ליטול ממנו את קניינו, על הרשות למלא בקפדנות אחר הוראות החוק ולנקוט את הצעדים המתחייבים ממנו כדי להפעיל את סמכותה. דרישה זו איננה פורמאלית גרידא. היא נובעת מתפיסת יסוד של המחוקק ושל השיטה בדבר האיזון ההולם בין צורכי הציבור ובין זכויות הפרט, ואין להקל ראש בצעדים שיש לנקטם בדרך לפגיעה באותן זכויות".

כאמור, משלא הוגש כתב אישום כחלוף כמעט תשעה חודשים, ומשלא הוגשה עד לרגע זה כל בקשה להארכת תקופת התפיסה, אני מורה על החזרת המזומנים בסך 27,700 ₪ ו-204 דולר לידי העורר.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

צבי דותן, שופט

הוקלד על ידי: מאור דוד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: