לויצקיה נ' מוסקוביץ ואח'

פסק דין

1.התובעת ילידת 12.11.74 הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 31.1206 (להלן: "התאונה"). התובעת עלתה לארץ מאוקראינה חודש לפני התאונה ביום 1.12.06. באוקראינה שימשה התובעת כמתרגמת בעלת תואר שני באנגלית וכן כאחות מוסמכת.

2.כתוצאה מן התאונה נפגעה התובעת בגבה. היא אושפזה למשך שלושה ימים. התובעת נבדקה על ידי מומחה בית המשפט ד"ר קליגמן אשר קבע כי נותרה לה נכות כתוצאה משני שברים בשתי חוליות בגב, 5% בגין כל שבר סך הכל 10% נכות. המומחה ציין בחוות דעתו כי "לדעתי התובעת מוגבלת במאמץ לעבודה פיסית וישיבה ממושכת."

3.בתיק זה נשמעו ראיות לאור העובדה כי הצדדים אל הגיעו לידי הסכמה בדבר גובה הנזק והצעת בית המשפט לפשרה נדחתה על ידי התובעת. התובעת הגישה תצהירה, נחקרה בחקירה נגדית והצדדים סיכמו טענותיהם.

4. התובעת העידה ביום 6.5.10. בעדותה אישרה כי מיום שעלתה ארצה ועד לאותו היום לא עבדה בכל עבודה. באוקטובר 2009 החלה ללמוד באורנים לצורך קבלת תעודת הוראה המאפשרת ללמד בבתי הספר, המדובר בלימודים הנמשכים שנה. לדבריה הישיבה הממושכת הנדרשת לצורך הלימודים גורמת לה לכאבים.

5לפני שהחלה ללמוד באורנם למדה באולפן. לדבריה סיום הלימודים באולפן הוא תנאי להתחלת לימודים לצורך קבלת תעודת הוראה. את לימודי האולפן סיימה כחצי שנה שמונה חודשים לפני תחילת הלימודים באורנים.

עוד יש לציין כי מאז התואנה בשנת 2008 נולדה לתובעת ילדה, וכי יש לה ילד נוסף.

6.התובעת טוענת בחקירתה כי אינה יכולה לעבוד במקצועה כאחות מוסמכת בגלל הצורך בעמידה ממושכת.

הערכת הנזק

7.כאב וסבל לפי 10% נכות בהתחשב בגיל 17,179 ₪ וכן בגין ימי אשפוז עוד 991 ₪. סך הכל כאב וסבל 18,170 ₪.

8.שאלת הפסד ההשתכרות הינה מורכבת יותר והיא ליבו של תיק זה.

התובעת באמצעות בא כוחה טוענת כי יש לערוך חישוב על פי הפסד השתכרות של 10% משכר בגובה פי 1.5 מן השכר הממוצע המשק. טענתה זו של התובעת מבוססת על כישוריה והשכלתה ועל העובדה כי באוקראינה הרוויחה פי כמה וכמה מן השכר הממוצע שם.

מנגד טוענת הנתבעת כי מדובר בנכות קלה בלבד כאשר אין לה כמעט הגבלה תפקודית ודאי שלא כאשר מדובר בתובעת בעלת השכלה המכשירה עצמה להוראה שאינה עובדת כפיים.

דומה בעיני כי התשובה מצויה בין שתי הטענות הללו. אין ללמוד מן השכר באוקראינה על השכר הצפוי כאן ועל היחס בינו לבין השכר הממוצע במשק. אכן סביר והשכלתה של התובעת מאפשרת לה להרוויח מעל השכר הממוצע במשק כאן בישראל. מאידך דווקא עובדה זו מלמדת כי התובעת יכולה למצוא את דרכי השתכרותה כך שנכותה תשפיע במידה מגובלת על השתכרותה.

מוצאת אני אם כן כי הדרך הנכונה הינה חישוב של הפסד השתכרות בשעור 10% מן השכר הממוצע במשק כקנה מידה להערכת הפסד השתכרות זה והפחתה מן הסכום המתקבל של כ- 10%.

הפסד השתכרות לעתיד, עד הגיעה לגיל 67, על פי השכר הממוצע במשק על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הינו 8,189 ₪. בניכוי מיסים, מגיעים לתוצאה קרובה ל- 150,000 ₪.

לפיכך סכום של 135,000 ₪ מהווה לטעמי הערכה מתאימה להפסד ההשתכרות לעתיד גם בבחינה בדרך של הערכה גלובלית.

הפסד השתכרות לעתיד- 135,000 ₪.

9.התובעת מעידה בעצמה כי מרבית תקופת העבר הוקדשה לצורך הכשרה ולא לצורך השתכרות. יחד עם זאת ניתן ללמוד על חודשים בהם הייתה פניה לעבודה ויכול ונמנעה ממנה בגין התאונה.

הנני פוסקת סכום גלובלי לעבר בסך של 10,000 ₪.