לוינסון ואח' נ' סביון ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש לרכב מסוג רנו מגאן של התובעת.

לגרסת התובעת, נסעה ביום 27.8.09 בשעות הבוקר מרח' ביאליק לכיוון קניון ערים בכ"ס. בהגיעה בסמוך לרח' הכרמל נאלצה לעצור, שכן באותה עת נערכו עבודות בכביש.

על פי עדות התובעת, הכביש היה רטוב, ומים זרמו מכיוון נסיעת הנתבעת 1 לעברה.

בהמתינה להוראות הגורם המוסמך בכביש כדי לעבור, ראתה כי באותה עת ניתנה הוראה לכלי הרכב במסלול הנגדי לנסוע, ובין היתר גם לנתבעת 1.

על פי הודאת התובעת, היו שני כלי רכב לפניה, כשכולם ממתינים לקבלת אישור להמשך הנסיעה, וזאת לאחר שכלי הרכב בנתיב הנגדי יחלפו.

עוד ראתה, כי בעת שהנתבעת 1 הגיעה מהכיוון הנגדי, פגעה בה תוך כדי ביצוע הפניה, וכתוצאה מכך נגרם הנזק לרכב.

לטענת התובעת, היה רכבה מצוי בעצירה מוחלטת, ואף הנתבעת 1 שיצאה מרכבה התנצלה בפניה לנוכח התאונה וגרם הנזק.

גם הנתבעת 1 מודה, כי עובר לתאונה היו מים זורמים בכביש. לגרסתה, לא רק זרימה מינורית היתה במקום כי אם הצפה, שבעטיה החליק הרכב לכיוון רכבה של התובעת.

עוד העידה הנתבעת 1, כי מכיוון שרכב צד ג' חנה באופן שחסם את הנסיעה, ביצעה את הפניה בזהירות ככל שיכלה ובאופן איטי, אלא שבשל סיבה שלא היתה נתונה לשליטתה, החליקה אל כיוון רכבה של התובעת.

הנתבעים שלחו הודעת צד ג', ובמסגרתה ביקשו להפיל את האחריות על צד ג', אשר נציגיה ביצעו עבודות בכביש וגרמו להצפה.

במסגרת הודעת צד ג' טענו הנתבעים, כי בשל התרשלות נציגי צד ג' אשר לא דאגו לסגירת הכביש בזמן ההצפה, לא שילטו את זירת האירוע, ואף הנחו כלי רכב בכביש לנסוע דרך אותו מפגע, גרמו בעצם לתאונה ולנזק התוצאתי ברכב התובעת.

בכתב ההגנה של צד ג' נטען, מלבד הכחשת התאונה והמקום הספציפי, כי לא נגרמה כל הצפה שהיא כתוצאה מביצוע עבודות ע"י נציגי צד ג'.

עוד נטען, שזרימת המים באמצעותם נשטפו מעברי החציה היתה בכיוון הנגדי ממקום נסיעתה של הנתבעת 1, ועל כן מלוא האחריות לתאונה ולנזק חלה על האחרונה. היא זו שלטענת צד ג' נהגה באופן בלתי זהיר ללא שתתאים נהיגתה לתנאי הדרך.

שתי נהגות כלי הרכב ונציגי צד ג' העידו בפני, ובמבחן טענות הצדדים אני נותנת אמון מלא בגרסת התובעת המתחזקת בעדות הנתבעת 1, ואינני נותנת אמון כלל בגרסת נציגי צד ג'.

יתר על כן, גם אם הייתי נותנת אמון בגרסה, אני מוצאת כי התנהלות נציגי צד ג' היתה הגורם המכריע לקרות התאונה.

בגרסתו של עד צד ג' עלו מספר אפשרויות אשר לימדו אותי כי ניתן חיזוק מלא לגרסת התובעת בדבר ביצוע העבודות במקום, בדבר זרימת המים בכיוון הנכון ושלא כטענת צד ג', והעובדה שלא ננקטו אמצעי זהירות מספיקים למניעת התאונה ע"י צד ג'.

יתר על כן, מתוך דברי צד ג' דווקא, למדתי כי בפרק זמן קצר ביותר של כרבע שעה נשטף מעבר החציה בכמות מים לא מבוטלת. אם הניחה צד ג' כי המים יעלמו בדרך עלומה, היתה לפחות חובה עליה לדאוג שבפרק הזמן שאותו צפתה להעלמות המים לא יסעו כלי רכב.

מכאן שהתאונה היתה בגדר הציפיה הסבירה או היתה צריכה להיות גדר הציפיה של צד ג', ומשלא טרחה לגרום למניעתה, חלה מלוא האחריות עליה.

לכתב התביעה צירפה התובעת חוו"ד שמאי שהעריך את הנזק בשיעור של 4,103 ₪, ובנוסף ביקשה לחייב את הנתבעים בתשלום בגין שכ"ט שמאי בסך של 489 ₪.