לוינטל נ' עירית בני ברק ואח'

החלטה

לאחר עיון בבקשה ובתגובות המשיבים ומאחר והסתבר שתגובת המבקש לתגובות המשיבים לבקשה להגשת ראיות הזמה הוגשה ביום 27.9.11, אולם הוקלדה לתיק האלקטרוני רק ביום 5.10.11, לאחר מתן החלטתי מיום 3.10.11, החלטתי לבטל את החלטתי האמורה ולדון מחדש בבקשה בהתחשב בתגובת המבקש.

לאחר עיון מחדש, כולל בתגובת המבקש, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה. המבקש טען בכתב התביעה לכך שהדירה עמדה ריקה, ללא אפשרות לחיבור חשמל ומים (סעיף 36). משמע, המבקש ראה בטענות אלה כחלק מעילת התביעה שלו ומכל מקום, מדובר בטיעונים שהמבקש מצא לנכון להעלות בתביעתו הוא. המבקש לא ביסס, אפוא, את התביעה לתשלום דמי שכירות ראויים אך ורק על אי מתן ההיתר תוך כך שרק הנתבעים טוענים מנגד כי הדירה הייתה מאוכלסת על ידי בנו של המבקש, אלא כאמור, המבקש עצמו התייחס לנושא אכלוס הדירה בפועל כבר בכתב התביעה. המבקש אף הביא ראיות בתצהיריו בנושא זה, כגון בתצהיר בנו זאב, אשר הצהיר כי שמר על הדירה וכי זו לא הייתה מאוכלסת על ידי אדם כלשהו. משמעות הדבר, כי הנושא של אכלוס הדירה בפועל, היה חלק מפרשת התביעה. לא ניתן בנסיבות אלה לומר כי מדובר בראיות מפריכות שבאות להתייחס אך ורק לטענה שהועלתה על ידי הנתבעים..

מעבר לכך, לגבי המכתב משנת 2009, לא נטען כי זה הגיע לידי המבקש רק כעת. רק בשל כך אין להתיר מסמך זה. לגבי המכתב השני, לא נסתרה טענת הנתבעים שניתן היה להגישו בדיון.

בנוסף, גם לו סברתי כי מדובר בראיות מפריכות, לא היה מקום לאשר את הבקשה. הדעת אינה סובלת כי בעל דין יביא ראיותיו טיפין טיפין. גם אם התקנות מאפשרות הבאת ראיות מפריכות לאחר פרשת ההגנה, הרי שאם ראיות אלה היו בידי התובע ואם ידע כבר מתצהירי הנתבעים, למשל, כי לראיות אלה ישנה חשיבות, עליו לבקש את הגשתן מיד לאחר קבלת תצהירי הנתבעים, כך שניתן יהיה להגישן בטרם שמיעת הראיות ולחסוך את הצורך בשמיעת ראיות בשני מקצים.

בכל הנוגע לעדות בנושא הירחון, הרי שהעדות בנושא זה אשר עלתה לראשונה בחקירה הנגדית של העד, הייתה כללית ובהתאם גם ייקבע משקלה, כך שאין צורך ממשי בכל עדות מפריכה כאן.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: