לוין נ' שופל

פסק דין

1. בפני תובענה כספית בין חברים אשר היו שותפים לדירה בשכירות.

2. הצדדים התגוררו ביחד במשך ארבעה חודשים עד אשר התובע, לגרסתו, התייאש מחברו הנתבע בכך שלא שילם חלקו בשכר הדירה והוצאות נוספות כגון ארנונה, גז, מים וחשמל.

3. מעבר לשכר דירה, בנוסף הסכימו הצדדים כנראה לרכוש ריהוט עבור הדירה (בין היתר שלוש טלויזיות פלזמה).

4. לאחר ארבעה חודשים, לטענת התובע, החל הנתבע למכור חפצים מהדירה ללא רשות התובע, כגון טלויזיית פלזמה בשווי 1,750 ₪ בתוספת 200 ₪ שדרוג, סה"כ 1950 ₪.

5. על מנת למזער את הנזק אשר נגרם לו. התובע הגיע להסדר עם בעל הבית לפיו פינה את הדירה מכל החפצים ומכרו את הפריטים אשר היו אמורים להיות בשותפות.

6. הנתבע בעדותו מודה שהוא חייב לתובע סך של 11,000 ₪ כנגד הסכום שבכתב ההגנה שהינו 1,108 ₪ בלבד.

7. במקרה דנן, אין תיעוד מלא אודות הוצאות התובע לעומת טענות הנתבע ששילם חלקו כפי שמחוייב ע"פ ההסדר עם התבוע.

8. בכל טענה לתביעה כספית בגין נזק שנגרם, על תובע ונתבע לפעול למזעור נזק.

9. במקרה דנן, הופסקה השכירות. על הנתבע היה לשלם את חלקו בשכר הדירה עד פינוי הדירה. לטענת הנתבע, שילם הוא את חלקו למעט חודש אחד ונמצא בקשר ישיר עם בעל הבית לסיום העניין ללא מעורבות התובע.

10. התובע עותר לחלקו של הנתבע בתשלום עבור הריהוט ועבור הטלויזיות שהיו בדירה. הנתבע נטל לידיו טלויזיה בשווי 1,950 ₪ בעת הרכישה.

11. מידת שווי ריהוט ו/או מכשיר חשמלי כגון טלויזיהנמדד כ"יד שניה" מרגע שיוצא מהחנות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפריטים אשר היו בשימוש כארבעה חודשים.

12. התובע הוכיח עלות הוצאות הובלה בסך 1,150 ₪ אולם אין ראיות ביחס לתיקון נזק בדירה אשר מחייב את השתתפות הנתבע ולכן התביעה בסך 2,400 ₪ בגין רכיב זה נדחית.

כמו כן, נטען במסגרת הפיצוי כספים על קיום הלוואה בסך 2,300 ₪, אולם אין ראיה התומכת בטענה זו במסמכים או בכל דרך אחרת.

13. ברור כי הצדדים פעלו תוך קיום יחסי אמון ביניהם, אולם, בסופו של יום, לקח התובע על עצמו נטל כספי מעבר לצפוי, דבר אשר גרם לקרע בין השניים.

14. בסיכומו של דבר, עיקר המחלוקת אשר מנעה מן הצדדים לסיים את הפרשיה מחוץ לכתלי בית המשפט, הינו סביב הפריטים שהתובע נטל מן הדירה ואשר בסופו של דבר נמכרו.

לא ניתן לקבוע פיצוי לטובת התובע בשווי מלא של חלקו, אילו השתתף הנתבע בתשלום רכישת המוצרים. מעבר לכך, בעת נטילת הפריטים התובע קיבל את מלוא התמורה עקב מחירת אותם פריטים.

נכון הדבר שהנתבע אף לקח לידיו פריטים (כגון טלויזיה). מידת הנזק הינה התמורה במכירת הפריטים, כאן התובע קיבל את מלוא התמורה. כמו כן, הנתבע קיבל את מלוא התמורה כנגד פריטים שהתובע נטל לידיו.

יחד עם זאת, משמעות הדבר הינה שהתובע נכנס לחוב בגין רכישת הפריטים, דבר שלא היה עושה אילולא התחייבותיו של התובע. בניכוי כל תמורה שקיבל ממכירת החפצים במקרה דנן, 9,000 ₪. החישוב בנספח ב' אינו מתייחס לתמורה שקיבל לידיו התובע כנגד מכירת הפריטים, לכן יש לנכות סך 9000 ₪ מסך 16213 ₪. מהיתרה סך של 7213 יש לחלק שניים היתרה שעל הנתבע לשלם הינה 3606 ₪ . זה מאחר בכל מקרה היה על התובע לממן מחתית רכישת הפריטים. יש להוסיף מחצית תשלום עבור האחסון בסך 389 ₪ ובסך הכל–3995₪.

15.לסכומים אלו יש להוסיף מחצית דמי שכירות ותשלומי הוצאות החזקת הדירה המהווים 6,070 ₪. ביחס להוצאות אחרות כגון ארנונה, גז, מים, חשמל, חיזוק שיש למטבח, ועד בית, יש להוסיף את חלקו של הנתבע בסך 3,759 ₪.