לוין נ' משה

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 8.4.13 ברעננה.

2. לטענת התובע, רכבו נסע ישר ברחוב התעשייה ברעננה. לפתע, הנתבע שחנה על המדרכה בצד ימין של הדרך, החל לנסוע לאחור בפתאומיות ללא כל נקיטת אמצעי זהירות, פגע ברכב התובע וגרם לנזקים.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי בעת שסיים לפרוק סחורה, נסע באיטיות רבה לאחור תוך שהוא נכנס לכיכר בה כבר נסע. בעת שנסע לאחור, הגיח רכב התובע נהוג בידי נהגת, ולמרות שהיתה אמורה לתת זכות קדימה לרכבים אחרים הנמצאים בכיכר לא עצרה ופגעה ברכב הנתבע מאחור.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה אשת התובע וחזרה על גרסתה לפיה הגיעה לכיכר ולאחר שווידאה כי אין רכבים נוסעים בכיכר החלה להיכנס לכיכר. לפתע, רכב הנתבע שחנה על המדרכה בתחילת הכיכר, החל לנסוע לאחור ופגע ברכבה.

5. הנתבע העיד וטען, בניגוד מוחלט לאמור בכתב ההגנה, כי בעת התאונה לא נסע כלל לאחור. ועדיין היה בעצירה מוחלטת אך רכבו בלט לכביש והתובע שנכנסה לכיכר פגע ברכב החונה. עם זאת, הנתבע הודה כי סיים לפרוק את הסחורה ונכנס לרכב שעדיין היה במצב חניה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של אשת התובע והיא מהימנה בעיני. אשת התובע חזרה בעקביות על גרסתה לפיה לאחר שווידאה כי הכיכר פנויה מרכבים נכנסה לכיכר ואז הנתבע שחנה על הדרכה במקום האסור לחניה, נסע לאחור ופגע ברכבה.

שנית, גרסתו הנתבע בפניי לפיה רכבו היה במצב עמידה, סותרת לחלוטין את גרסתו בכתב ההגנה לפיו רכב היה במצב עצירה מלאה בעת התאונה והתובעת פגעה בחלק הבולט לכביש. בנוסף, הנתבע הודה כי סיים לפרוק את הסחורה ונכנס לרכב על מנת להזיזו למקום חניה אחר, גרסה המעלה ספק בדבר מהימנות גרסתו לפיה טרם הניע את הרכב ונסע לאחור.

גם תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת אשת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע הנוסע לאחור להבחין בתובעת הנכנסת לכיכר ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בה ואין בידי לקבל את הטענה לפיה היה על התובעת לשים לב לנסיעה לאחור של רכבים החונים על המדרכה במקום אסור. התובעת לא יכולה היה לצפות זאת ותשומת ליבה נתונה היתה, ובצדק, לנעשה בכיכר עצמה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 3,231 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 3.9.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: