לוין נ' vetdermal systems limited ואח'

בפני

כב' השופטת אנה שניידר

התובע

פנחס לוין

נגד

הנתבעים

1. vetdermal systems limited – עניינה הסתיים

2. מאיר אשר

3. בילה פוטש

החלטה

1.עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי כספי בשל תרמית והטעיה שהטעו הנתבעים 2-3 (להלן – הנתבעים) את התובע והוציאו ממנו, לטענתו, כספים שלא כדין.

כעולה מכתב התביעה, הנתבעים הציגו בפני התובע מצג שווא, לפיו הנתבעת 1, חברה אנגלית בניהולו של הנתבע 2 (להלן- החברה), הינה חברה בעלת פוטנציאל הצלחה גבוה, וכי אין כל סיכון במתן הלוואות והשקעות בחברה, תוך התחייבויות אישיות של הנתבעים.

לטענת התובע, בעקבות המצגים שהוצגו בפניו חתם עם הנתבעים על הסכם הלוואה לפיו יעמיד לחברה הלוואה בסך 500,000$, בקצובות של 100,000$, כאשר התנאי היה שהחברה תפקיד בנאמנות סכום של 500,000$, אשר ישועבד לטובת התובע להבטחת השבת הכספים, וכן תפקיד בתוך 30 ימים מיום חתימת הסכם ההלוואה מסמכי שעבוד שוטף, לטובת התובע, על נכסי החברה.

כנטען שם, לאחר שמסר התובע לחברה את הקצובה הראשונה גילה כי לחברה אין כל נכסים ו/או זכויות, ולמעשה אין ביכולתה לפרוע את חובותיה כלפי התובע ואף את טפסי השעבוד לא יכול היה התובע לרשום מאחר ומסמכים אלה אינם קבילים בפני רשם החברות באנגליה.

2.בכתב הגנתם העלו הנתבעים טענות לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות ושיהוי בהגשת התביעה.

3.לטענת הנתבעים, בינם לבין התובע אין כל יריבות משפטית הואיל והתובע לא השקיע בחברה, כפי שניסה לטעון, כי אם שימש כמתווך עסקה עם משקיעים חיצוניים ומשמילא את תפקידו וגייס עבור החברה את סכומי ההלוואה מהמשקיעים - קיבל דמי תיווך בסך 7,500$.

4.עוד טוענים הנתבעים,כי התובע ידע על אי יכולתה של החברה לפרוע את החוב נשוא התביעה מחודש יוני 2009, ואף על פי כן השתהה למעלה משנתיים עד שהגיש את תביעתו.

5.התובע טוען כי המסכת העובדתית שהועלתה על ידו בכתב התביעה קושרת את הנתבעים באופן אישי לתביעתו ובמצב זה, אין לקבל את טענותיהם.

אשר לטענת השיהוי, השיב התובע, כי הגיש את תביעתו בנובמבר 2010, לאחר שניסה בכל דרך להגיע להסדר עם הנתבעים על מנת להימנע מהגעה להליכים משפטיים, ומשזה לא צלח בידו - הגיש את התביעה ואין לראות בכך שיהוי כבד, כפי שטענו הנתבעים.

6.על פי הפסיקה, הסמכות לסילוק תובענה על הסף תופעל כאשר, בין השאר, כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה, ויש למנוע דיוני סרק בעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות (ר' ע"א 292/68 יפה ושות' בע"מ נ' איסטווד, פד"י כג (1), 604, 608).