לוין ואח' נ' רבנו ואח'

פסק דין

התביעה היא, להחזר הוצאות ופיצוי בגין עוגמת נפש עקב נזקי רטיבות מדירת הנתבעים לדירת התובעים. לטענת התובעים, מזה שנים קיימת רטיבות שמקורה בדירת הנתבעים שמסבה להם נזקים משמעותיים. למרות פניות חוזרות ונשנות שלהם לנתבעים, לתקון הליקויים, לא נעשה דבר. הנתבעים, העבירו את האחריות לצד ג', המכחיש את חבותו מסיבות שונות, לא היה מנוס מהגשת התביעה לטענת התובעים.

התובעים טענו כי עם חלוף השנים, התגברה הנזילה לדירתם, והנתבע 1 שהבין כי מקור הנזילה היא מדירתו, פנה אל צד ג' שביטחה את דירתו וביקש את טיפולה בנזילה. צד ג' ניסה לאתר את מקור הנזילה ולבצע תיקון אך לשווא, וזו רק החריפה. לשיטת התובעים, בנסיבות אלו ועל מנת להקטין את נזקיהם, פנו התובעים לשרברב מטעמם שהביא לאיתור מקור הנזילה וביצע את התיקון לשביעות רצונם. מכאן התביעה.

הנתבעים אינם מכחישים את הנזילה מדירתם, כי אם טוענים לאחריות של צד ג' לנזקי התובעים, לאור קיומו של כיסוי ביטוחי למבנה הכולל נזקי צנרת. לשיטתם, נציגי צד ג' לא השכילו לאתר ולתקן את הנזילה ולפיכך, ככל שיוכחו נזקי התובעים, על צד ג' לשפות אותו בגינם.

צד ג' טוען להעדר כיסוי ביטוחי מאחר והנזקים הנטענים, אירעו בין היתר, גם בדירת הנתבעים, ולכן לא יכולה להיות כל חבות מבחינתם. הנתבעים, פעלו בניגוד גמור לתנאי הפוליסה ולא ביצעו את התיקון באמצעות צד ג' ולכן, דין ההודעה כנגדו להידחות. זאת ועוד, כי יש לדחות את התביעה מפאת התיישנות הואיל ומדובר בנזק מתמשך, שהחל לפני שנים רבות.

דיון ומסקנות:

לאור עדות התובעת שתביעתם היא על הנזק שניגרם לדירתם באוגוסט 2008 , חזר בו צד ג' מטענת ההתיישנות וביקש לטעון לשאלת חבותו בגינו (עמ' 1 שורה 11).

אין מחלוקת עובדתית כי לאחר שתוקנה הנזילה בדירת הנתבעים ע"י השרברב מטעם התובעים, הופסקה הנזילה לדירת התובעים (עמ' 2 שורה 19) וכי בוצעו בפועל תיקונים בדירת הנתבעים (עמ' 9 שורה 24). אין חולק כי התובעים פנו מספר פעמים לנתבע 1 על מנת שידאג לתיקון נזקי הרטיבות וכי אושר להם להיכנס לדירתו על מנת לבדוק את מקור הנזילה ( עמ' 3 שורה 19 ועמ' 8 שורה 18). כך גם הוכח כי נציג מטעם צד ג', הגיע לתקן את הנזילה בדירת הנתבעים, אך ללא הועיל ( כאמור בהודעת צד ג' ובסעיף 8 לכתב התביעה).

מר לביא תדהר, קבלן אינסטלציה העיד כי הוא נקרא לאתר את הנזילה לדירת התובעים וזו, אותרה בדירת הנתבעים. לדבריו, התברר לו כי הצנרת רקובה בדירת הנתבעים. לפיכך, נדרש ביצוע עבודות לרבות החלפת צנרת ( תמונות לפני ביצוע העבודה ולאחריה, נספח ג' לכתב התביעה). הוסיף העד ואמר כי לאחר החלפת הצנרת (צינור כניסת מים ראשי, צינור של ברז מים באמבטיה וצינור מהסלון כלפי מעלה), הוא ביצע בדיקת לחץ על מנת לוודא שאין עוד נזילות. כשהתברר לו, שקיימות עוד נזילות הוא המשיך בהחלפת הצנרת ליום עבודה נוסף (עמ' 3 שורות 26-20). בנוסף אמר, כי הנתבע היה תוך כדי ביצוע התיקונים וכי הוא עודכן, לעניין הבעיה והליקויים שאותרו על ידו ( עמ' 3 עמוד 28 וכן עמ' 4 שורה 20).

מר יוסף דנק, השוכר בדירת הנתבעים, העיד כי בשיחת טלפון עם הנתבע 1, הוא אישר לאינסטלטור להיכנס לדירה לצורך בדיקת הנזילה (עמ' 5 שורות 10-9). לעניין פתיחה של הריצוף אמר כי הנתבע 1 כעס שפתחו את הריצוף ואמר לו שהוא לא הסכים לכך, לאור קיומו של ביטוח. לדבריו, לאחר דין ודברים בין התובעת לנתבע 1 היא טענה באוזניו כי העבודה בוצעה בהתאם להבנות בינה לבין הנתבע 1 (עמ' 5 שורות 14-13). לעניין עבודתו של מר לביא תדהר העיד מר דנק כי הוא עבד יומיים ולאחר 3 ימים, חזר שוב לבדוק את הנזילות (עמ' 5 שורות 15-14). העד אישר בעדותו כי הוא לא קיבל כל הוראה מהנתבע 1 להורות לשרברב או לתובעת להפסיק את ביצוע העבודות בדירתו (עמ' 6 שורה 2).

לאור העדויות והראיות שהוצגו בפניי לרבות חוות דעתו של מר תדהר והתמונות של דירת הנתבעים, אני קובעת כי הוכח שמקור הנזילה היה בדירתו של הנתבע 1 וזו תוקנה על ידי מר תדהר להביא. המחלוקת בין הצדדים היא לעניין אישור פתיחת הריצוף, אם ניתנה למר לביא תדהר אינה רלוונטית לשאלת קיום של נזק במערכת האינסטלציה בדירת הנתבעים, שגרמה לנזק כבד לדירת התובעים.

לאור זאת אני קובעת כי הנתבעים אחראים לנזקים שנגרמו לדירת התובעים. מהעדויות עולה כי אכן היו ניסיונות לאורך תקופת זמן ארוכה לבצע את התיקון דרך צד ג', אך לשווא ונזקי התובעים, הוחמרו עקב כך.

לעניין הנזק ואומדנו, העיד הנתבע ואמר כי הוחלפו בקושי 3 מטר צנרת, ועלות ההחלפה אינה אמורה להיות גבוהה מ- 1,600 ₪. מנגד, העיד מר אבי נחום מפקח צנרת אצל צד ג' ואמר כי לא ידוע לו ואין לו מושג כדבריו, מי העריך את שווי הנזק בסך 1,600 ₪. מר אבי נחום סרב להתייחס למסמך של מר לביא תדהר לעניין ביצוע העבודות והסתפק בדבריעו אודות מראה עיניו בביקורו בדירה של הנתבעים. בהתאם לעדותו הוא ראה שבירת אבן שומשום בחוץ, החלפת צנרת באורך 5 מטר, פתיחת מרצפות וכן ראה כי האסלה מפורקת (עמ' 11 שורות 24-18).

הדו"ח מטעם צד ג', נספח ד' לכתב ההגנה שלו, נערך באופן תמוה, רק כשלושה חודשים לאחר אירוע הנזילה ומבלי שנערך ביקור בדירת התובעת, בהעדר הסכמתה לכך. בהתאם לדו"ח נערכה בדיקה והתברר כי "מים דולפים מצינורות אספקה מים חמים וקרים מצינור ביוב בחדר שירותים וצינור דלוחין במרפסת, ובוצע התיקון הנדרש, במהלך העבודה התגלתה דליפה נוספת מצינור אספקה בין המרפסת לחדר שירותים". עוד נכתב בדו"ח כי גורם הנזק הוא בלאי הדרגתי וכי חלק מהצנרת הוחלף על ידי נציג צד ג'. לעניין עצם התיקון נטען כי הצינורות הוחלפו, לפני הגעתם. לעניין היקף הנזק נטען בכלליות ועל פי אומדנא בלבד, כי הוא 1,660 ₪. מסיבות בלתי ברורות חצי מרכיבי הנזק, כלל לא נכללו בדו"ח כדוגמת: החלפת צינור דלוחין, התקנת צנרת למים חמים וקרים ותיקוני חשמל ושפכטל. בנסיבות אלו, אין להסתפק באומדן נזק זה בלבד, על מנת לקבוע את גובה הנזקים.

לעניין התשלום של התובעים למר תדהר לביא הוכח כי שולם לו סך של 10,000 ₪ (חשבונית מס' 785 וצילום הצ'קים). בנוסף, הוכח כי שולם סך של 5,000 ₪ להתקנת תנור הסקה (ת/1).

לעניין אחריות צד ג', אין מחלוקת כי הנתבעים היו מבוטחים וכן אין מחלוקת כי נעשו ניסיונות מצד צד ג' לנתקן את הליקויים, אך הם נעשו באופן מצומצם ונקודתי (ראה נספח ד' שחלק מהצנרת הוחלפה על ידי נציג צד ג'). מעיון בתמונות ומעדויות השתכנעתי התרשם כי מדובר בצנרת בלויה ופגומה בדירת הנתבעים, שהיה צורך להחליפה. לפיכך, טיפול נקודתי כפי שבוצע ע"י צד ג', לא היה די בו בנסיבות העניין. זאת ועוד, עולה תהייה בנוגע לאי איתור הבעיה בצנרת ע"י צד ג' למרות שניתן היה בנקל להבחין במצב הצנרת (כגון בתמונות, נספח ג' לכתב התביעה). בהתאם לכך, אנידוחה את טענות צד ג' כמובא בנספח ה' לכתב הגנתו, כי חלק ניכר מהעבודה בוצע שלא לצורך. בהתאם לנספח ו' לכתב ההגנה של צד ג' עולה כי אין כיסוי ביטוחי לנזקים לצד ג'. יוער כי הפוליסה המלאה לא הומצאה ולא היה ניתן לוודא שזו אכן כל הפוליסה, אך לנתבעים לא הייתה חלוקת עם צד ג' בנידון.

לאור זאת אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום לתובעים, ביחד ולחוד, בסך של 5,000 ₪ בגין

נזקיהם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 17.1.08 ועד ליום

התשלום בפועל.