לוין ואח' נ' טננבוים ואח'

פסק דין

התובע שכר דירה מהנתבע, וטען כי עזב את הדירה, מסיבותיו שלו, חודש לפני מועד תום השכירות, אך הדירה נשארה עדיין בחזקתו בתקופה זו.

התובע טוען, שהנתבע נכנס לדירה ללא רשות, לפני מועד תום השכירות, והתקין מנעול נוסף לדלת, ומנע ממנו כניסה לדירה שהוא שוכר.

על כן, התובע תובע מהנתבע החזר דמי שכירות בסך 4,300 ₪ עבור החודש ששילם, ונמנעה ממנו הכניסה, וכן סך 300 ₪ עבור ארנונה ומים בתחילת השכירות, שהוא סכום ששילם במקום הנתבע, וכן סך 800 ₪ עבור תיקונים שביצע בדירה במקום הנתבע, והנתבע לא החזיר לו תמורתם.

עוד דורש התובע להורות לנתבע להחזיר לו שיקים שמסר.

הנתבע טען, כי אכן התקין מנעול כדי שלא יפלשו לדירה, והודיע לתובע כי עליו לתאם עמו מועד כניסה לדירה לתקן את הליקויים.

הנתבע טוען, כי התובע עזב מרצונו את הדירה טרם תום תקופת השכירות, ועל כן הוא חייב בתשלום בגין תקופה זו.

הנתבע טוען, כי מעולם לא דרש התובע החזר עבור תיקונים, ולא הציג קבלות.

הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד, וטען כי התובע הותיר נזקים בדירה, ודרש 4,500 ₪ בגין תיקונים וסיוד הדירה, 409 ₪ בשל הצורך ברכישת כיריים חדשים, הואיל והתובע לקח את מסגרת הגז, וכן 138 ₪ עבור חלקו של התובע בארנונה של חודש ינואר 2011.

עוד דרש הנתבע לחייב את התובע להשיב לו את שלטי המזגנים ומפתחות.

התובע הגיש כתב הגנה בתביעה שכנגד, וטען כי אכן הוא נדרש לסייד חלק מהקירות, אולם הפיצוצים הנטענים נגרמו מנזילות מהגג של הבית הישן.

התובע טען כי היה בכוונתו להיכנס ולסייד את הדירה, בהתאם לסעיף 7 לחוזה, אולם עקב התקנת המנעול הנוסף, נמנעה ממנו הכניסה.

התובע טוען, כי מאחר והורחק מהדירה, אין מקום לבוא אליו בדרישה לתשלום ארנונה לתקופה זו.

לעניין הכיריים גז טען התובע, כי בדירה היו כיריים ישנים מאוד, ובלתי ניתנים לשימוש.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את תביעתו.

התובע העיד כי איננו זוכר מה אמר לנתבע לגבי החודש, בו ביקש לעזוב את הדירה טרם תום תקופת השכירות.

אני מקבלת את עדותו של הנתבע, כי התובע פינה מרצונו את הדירה חודש לפני תום תקופת השכירות. פינוי התובע את הדירה איננו פוטר את התובע מחבותו על פי ההסכם, והיה עליו לתאם עם הנתבע מועד הכניסה לדירה לצורך סיודה.

התובע העיד, כי כשעזב את הדירה, עדיין היו מטלטלין בדירה, ועדותו זו נסתרת על ידי כתב התביעה שהגיש התובע עצמו. בסעיף 6 לכתב התביעה טען התובע, כי עזב את הדירה על משפחתו ומטלטליו, ועבר לדירה אחרת.

לאור הסתירה בדברי התובע, ולאור עדותו שפינה את הדירה חודש לפני תום תקופת השכירות, משיקוליו שלו, אין התובע רשאי לדרוש בחזרה את החזר דמי השכירות לחודש בו פינה את הדירה מרצונו. כל שנותר לתובע הוא לתאם את מועד סיוד הדירה עם הנתבע, כפי שהתחייב בסעיף 7 א' להסכם השכירות.

לפיכך, אין מקום לקבל את התביעה, ככל שהיא נוגעת להחזר דמי השכירות.