לוין ואח' נ' באסיל

החלטה

1.בפני בקשת נתבע, להעביר את התביעה לפסים של בוררות. הבקשה נסמכת על סעיף 6 להסכם שנכרת בין הצדדים ביום 15.9.2009 (נספח א' לכתב התביעה), בו הוסכם כדלקמן:

"לצורך העניין בכל מקרה של חוסר הסכמה בנוגע לדברים טכניים יהיה הבורר המוסכם על כולם מאיר המכונאי, או מכונאי מוסמך אחר עליו יסכימו השותפים. לצורך העניין בכל מקרה אחר הדורש בוררות ואין בו עניין טכני יהיה הבורר המוסכם על כולם – דוד יצחק/ או דורון (מדריכי הטיסה). פסיקתו(ם) תחייב את כל השותפים".

2.התובעים התנגדו לבקשה, בטענה (עיקרית) לפיה אין מקום להעביר את הסכסוך לבוררות נוכח המחלוקת בשאלה אודות נוסח ההסכם המחייב. התובעים הצביעו על טענת הנתבע, לפיה ההסכם שצירפו לכתב התביעה אינו הנוסח הסופי שנחתם. הנתבע השיב, כי אף שקיימת מחלוקת לגבי הנוסח שנחתם, הרי שאין מחלוקת בדבר סעיף 6 להסכם -- שהוא הסעיף המחייב בענין הבוררות.

3.לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, "הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם...". סעיף 5(ג) לחוק הבוררות קובע, כי "בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". במסגרת הפעלת שיקול הדעת השיפוטי, יש ליתן את הדעת למהות הסכסוך, טיב הטענות העולות בגדרו, וראויות הבירור בפני בורר.

4.בסעיף 6 להסכם דנא מינו הצדדים בוררים שהם בעלי כשירות מקצועית: בענינים טכנאיים מונה מכונאי, ובענינים שאינם טכניים – מדריך טיסה. יש להבין, כי הצדדים ביקשו למנות בורר מתחום ענף הטיסה, אשר מצוי בפן המקצועי בנושאים שבמחלוקת. יושם אל לב כי בסעיף 8ט' להסכם נקבע: "במקרה של תביעה בין השותפים – מקום השיפוט המוסכם על הצדדים הינו בית משפט השלום בראשון לציון"; כלומר: הצדדים צפו אפשרות כי הסכסוך יתאים לדיון בבית משפט דווקא, חלף בוררות.

5.במקרה דנא, נטושה בין הצדדים מחלוקת לגבי לשונו של סעיף 2 להסכם, שכותרתו "אחריות על נזקים". בס' 2 להסכם שצורף לכתב התביעה רשום כדלקמן:

"כל שותף אחראי למטוס ולכל נזק אשר יגרם למטוס מכל סיבה שהיא לרבות כשל במנוע וכשל טכני אחר, מן הרגע שעלה למטוס. אנו מגדירים באופן ברור כי הטייס השותף הוא האחראי הבלעדי על המטוס בזמן שהמטוס ברשותו.

נזק הוא כל שבר או נזק אחר למטוס ולמערכותיו.

יש להדגיש שברגע שהטיס עלה למטוס הוא למעשה מאשר שהמטוס תקין וכשיר לטיסה.

בכל מקרה של נזק האחראי על הנזק ידאג לתיקונו או לחילופין יעביר תשלום עבור התיקון עד לשבועיים ימים מקורת התאונה. הכוונה שהמטוס יוחזר לכושר טיסה עד שבועיים מהתאונה, להוציא סיבות שאינן תלויות בטייס שגרם את הנזק" .

6.הנתבע טוען, כי סעיף זה אינו משקף את הסכמת הצדדים, וכי נעשה בו שינוי כדלקמן: "נמחקו - בכתב יד - המילים "מכל סיבה שהיא לרבות כשל במנוע וכשל טכני אחר וכו'. במקומן צוין כי כל מקרה ייבחן לגופו" (ר' ס' 13א' ל"הודעה מטעם הנתבע בהתאם להחלטה מיום 4 לאפריל 2013"; וכן ס' 7 לכתב ההגנה).

7.סעיף 2 להסכם הוא סעיף מהותי, משום שהוא עוסק באחריות השותפים על נזקים למטוס נשוא השותפות. ענין זה עומד בלב התובענה, בה התובע דורש מהנתבע לפצותו בגין נזק שלטענתו הנתבע גרם למטוס. לכאורה, לפי נוסח ההסכם בו מחזיק התובע, האחריות להטיל על השותף היא רחבה ומשתרעת על נזק שנגרם "מכל סיבה שהיא, לרבות כשל במנוע וכשל טכני אחר". לעומתו, לגרסת הנתבע, מילים אלה נמחקו, ובמקומן נרשם ש"כל מקרה ייבחן לגופו".

8.מקום בו נטושה מחלוקת בשאלת נוסח הוראה מהותית בהסכם, הקובעת את גדרי האחריות, וכאשר הנתבע טוען שנכרת הסכם אחר מההסכם שהתובע מציג, אין מקום להעביר את הסכסוך לבוררות. הטעם לכך נעוץ בזה, שההסכם - שלפיו יש להכריע בסכסוך - הוא עצמו שנוי במחלוקת בנקודה מהותית. זהות הבוררים המופיעים בס' 6 להסכם מלמדת, כי לא למקרה כזה התכוונו הצדדים בעת שניסחו את תנית הבוררות.

9.בענין זה מקובלת ההלכה שנפסקה בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309 בע' 330, לפיה אין זה ראוי שטענות מסוג תרמית וזיוף ידונו בבוררות (ר' גם המ' (ב"ש) 469/84 בוטווין בע"מ נ' נפתלוביץ, יבוא ומסחר בע"מ, פ"מ תשמ"ו (3)397 ע' 415; וכן פרופ' סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א (2005) ע' 296).

10.הבקשה נדחית. בשלב זה, איני עושה צו להוצאות.

11.המנ"ת תואיל לקבוע מועד לדיון מקדמי ראשון ותזמן.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: