לויט נ' זפולוסוב ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 4.4.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, רכבו עמד ברחוב רוטשילד לפני מעבר חצייה, על מנת ליתן זכות קדימה להולך רגל. לפתע, רכב הנתבעות פגע ברכב התובע מאחור. הנהג ברכב הנתבעות הביע את התנצלותו ולקח אחריות על גרימת התאונה וטען כי לא תהיה בעיה בתיקון הנזק שנגרם לרכב התובע.

3. הנתבעות הגישו כתב הגנה ובו טענו כי רכב הנתבעות נסע מאחורי רכב התובע. כאשר הנהגת ברכב התובע בלמה את רכב התובע, בלם הנהג ברכב הנתבעות בעקבותיה אך פגע ברכב התובע קלות מבלי לגרום לו לנזק. הנתבעות טענו כי בידיהם צילומים שצולמו לאחר התאונה המעידים כי הנזקים הנתבעים לא היו קיימים ברכב לאחר התאונה, אך מופיעים בצילומי השמאי שצולמו שבועיים לאחר התאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה הנהגת ברכב התובע וחזרה על גרסתה לפיה נעצר לפני מעבר חצייה על מנת לאפשר להולך רגל לחצות את מעבר החציה. לפתע, פגע רכב הנתבעות ברכב התובע מאחור, כך שמעוצמת המכה עפו היא ובתה קדימה. הנהגת חזרה וטענה כי כתוצאה מהתאונה נגרמו הנזקים המתועדים בחווה"ד השמאי וכי צילומי הנתבעות אינם ברורים כלל.

5. הנהג ברכב הנתבעות העיד וטען כי אכן נסע מאחורי רכב התובע בשעה שהתנועה היתה עמוסה. לפתע בלמה הנהגה ברכב התובע והוא בלם אך לא הצליח למנוע את התאונה. הנהג טען כי לאחר התאונה הנהגת סירבה למסור לו את פרטי בעל הרכב וטען כי לא הבחין בנזקים לרכב.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של הנהגת ברכב התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב הנתבעות בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של הנהגת ברכב התובע והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה בלמה את רכב התובע לפני מעבר חצייה על מנת לאפשר מעבר הולך רגל ונפגעה ע"י רכב הנתבעות מאחור ועוד טענה כי לא היו נזקים קודמים לרכב.

הנהג ברכב הנתבעות אף הודה כי פגע מאחור ברכב התובע, אך לטענתו לא נגרם כל נזק מהתאונה.

בתיק זה אין מחלוקת לעניין האחריות המוטלת על הנתבעות, אלא קיימת מחלוקת לגבי הנזק.

בהעדר חוו"ד נגדית, מצאתי לנכון לקבל את גרסת התובע לפיה הנזקים המתוארים בחוו"ד מטעמו, נגרמו כתוצאה מהתאונה דנן. ואין די בצילומים מטושטשים בכדי להוכיח את ההפך. מה גם שאם נאמץ גרסת הנתבעות, הרי שהנזק לפגוש האחורי של רכב התובע ארע בשבועיים מעת קרות התאונה ועד צילום הרכב ע"י שמאי, טענה שאינה סבירה בעיניי. בפרט, לאור כך שמיקום הנזקים מתיישבות עם גרסת הנהגת ברכב התובע לאופן קרות התאונה.

טענת נציג הנתבעת לפיה התובע פנה לנהג ברכב הנתבעות בהצעה שהנתבעות ישלמו 1,500 ₪ בגין תיקון הנזקים, לא צוינה ע"י הנהג עצמו, וגם אם יש בה ממש, הרי שהערכת הנזק ע"י שמאי בסך של 2,105 ₪ אינה פוגמת בהצעת התובע לסיים בהסדר בסכום נמוך משווי הנזק שהוערך ע"י שמאי.

לפיכך, סבורה אני כי יש לפצות את התובע בהתאם לחווה"ד השמאי שהומצאה מטעמו.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעות לשלם לתובע סך של 2,655 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 1.10.13 , ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעות בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: