לויט נ' אשכנזי ואח'

פסק דין

1.רכבה של התובעת, סיטרואן C4מס' רישוי 79-609-69 (להלן: "הסיטרואן"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 26/11/12 (להלן: "התאונה").

בתאונה היה מעורב רכב פרטי מס' רישוי 91-023-51 (להלן: "הרכב הפוגע"), שהיה נהוג בידי נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

במועד אירוע התאונה היה הרכב הפוגע מבוטח אצל נתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג', בגין נזקי רכוש.

2.אין חולקין כי התאונה אירעה באשמתה הבלעדית של הנתבעת, אשר פגעה בסיטרואן עת זה היה בחנייה, במצב של עצירה מוחלטת. לכן משפנתה התובעת אל נתבעת 2, בדרישה כי תפצה אותה בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהתאונה, הסכימה נתבעת 2 לפצותה, אולם מאחר שחלקה על גובה הנזק, שילמה לה פיצוי חלקי בלבד.

3.בתביעה שבפניי עותרת התובעת לחייב את הנתבעות לשלם לה את הסך של 3,438 כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה.

לטענת הנתבעות, התובעת פוצתה בגין כל נזקיה המוכחים. לכן הן עותרות לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט.

4.אדון, להלן, בכל אחד מפרטי הנזק הנטענים ע"י התובעת, לפי סדר הופעתם בסעיף 7 לכתב התביעה.

א.בעקבות התאונה נבדק הסיטרואן ע"י השמאי מאיר גונן (להלן: "השמאי"), שהעריך את עלות תיקון הנזקים, שנגרמו לסיטרואן כתוצאה מהתאונה, בסכום של 5,920 ₪ (כולל מע"מ). הסיטרואן תוקן במוסך "מוניטין" במפרץ חיפה והתובעת שילמה עבור התיקון סכום כולל של 5,920 ₪.

נתבעת 2 לא הכירה בנזק שנגרם לסף ימין של הסיטרואן, בטענה כי הסיטרואן ניזוק בצידו הקדמי ימני בלבד. לכן הפחיתה הנתבעת 2 סך של 1,521 ₪ מעלות התיקון.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני קובע כי הוכח שהסיטרואן נפגע בכל דופן ימין, לרבות דלת קדמית ימנית, סף ימני ודלת אחורית ימנית. לכן לא היתה הצדקה להפחתת הסך של 1,521 ₪ ויש לחייב את הנתבעות לשלם סכום זה לתובעת.

כאן המקום לציין כי למרות שהתובעת טרחה לזמן את השמאי לבית המשפט, כדי שהנתבעות תוכלנה לחקור אותו על חוות דעתו, הנתבעות בחרו שלא לחקור אותו. אין צריך לומר שהדבר אומר דרשני.

ב.התובעת שילמה לשמאי שכ"ט בסך 700 ₪. בגין תשלום זה פוצתה התובעת במלוא הסכום. לכן אין מקום לפסוק לתובעת סכום כל שהוא נוסף בגין שכר טרחת השמאי.

ג.השמאי העריך את ירידת הערך שנגרמה לסיטרואן כתוצאה מהתאונה בשיעור של 2.5% מערכו. מאחר ששווי הסיטרואן במועד עריכת חוות הדעת היה 54,473 ₪, קבע השמאי שירידת הערך הינה בסך של 1,632 ₪.

אין חולקין שירידת ערך הינו נזק עתידי, המתגבש רק בעת מכירת הרכב. מאחר שהתובעת טרם מכרה את הסיטרואן וכפי שעולה מעדותה אין לה תכניות למכור אותו בקרוב ואין לדעת מתי תמכור אותו, אם בכלל, אין לדעת מה יהיה שוויו כאשר תמכור אותו. במצב דברים זה אני סבור כי יש לפסוק בגין ירידת הערך סכום נמוך מזה אותו קבע השמאי, סכום שכאמור היה נכון ליום עריכת חוות הדעת, 6/12/12.

בנסיבות המקרה, אני מעריך את הנזק העתידי של ירידת ערך, בסכום של 750 ₪. מאחר שנתבעת 2 פיצתה את התובעת בגין פריט נזק זה בסכום של 545 ₪ בלבד (1,362 פחות 817), על הנתבעות לשלם לתובעת את ההפרש, היינו סך 205 ₪.

ד.אגרת המשפט ששילמה התובעת תימצא ביטוי בהוצאות שאפסוק.

ה.אין מקום לפסוק פיצוי בגין "בזבוז זמן ועוגמת נפש".

5.סיכומו של דבר, לאור האמור בסעיף 4 דלעיל, אני מחייב את הנתבעות, הדדית, לשלם לתובעת סך של 1,726 ₪ (1,521 + 205), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6/12/12 (תאריך חוות דעת השמאי) ועד התשלום המלא בפועל.