לויט דמיטרי נ' מדינת ישראל

פסק דין

ביום 5 במאי 2011 קיימתי דיון בערעור שנדחה ליום 22.5.11, כדי לאפשר למשיבה לבחון את טענות המערער ולהודיע את עמדתה ביחס לטענותיו. היום הגישה המשיבה הודעה על הסכמתה לקבלת הערעור וזיכוי המערער.

על יסוד הודעת המשיבה/המבקשת בבקשה דנן, אני מחליט לקבל את הערעור ולזכות את המערער מהעבירה שיוחסה לו.

בכתב האישום נטען כי ביום 27.11.10 נהג המערער ברכב שרישיונו פקע ביום 18.5.10, דהיינו, מזה תקופה העולה על ששה חודשים, לכן יוחסה לו עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.

המערער פנה ביום 30.12.10 למשטרת ישראל בבקשה תוך צירוף הדו"ח ורישיון הרכב ונענה במכתב שנערך ביום 27.1.11 ובו נאמר כי עליו להתייצב לדיון הואיל והמועד קרוב (6.2.11), אולם הוסיפו וכתבו כי:

" (ו) כל המסמכים הרלוונטיים הועברו ליחידת התביעות הנוגעת בדבר לצורך העברה לבית המשפט.", (להלן – "המכתב").

המערער לא התייצב לדיון ונידון ביום 6.2.11, בהעדרו לתשלום קנס בסך 500 ₪.

המערער הגיש ביום 15.2.11 בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר אליה צירף רישיון רכב כדין, (להלן – "הרישיון"), שיש בו כדי להשמיט את הקרקע מהנטען בכתב האישום. עוד צרף המערער מכתב תשובה של משטרת ישראל לפנייתו לביטול הדו"ח. כב' השופט יציב דחה ביום 20.2.11 את הבקשה בנימוק ששכחה "אינה סיבה לביטול פסק דין"

המערער פנה ביום 2.3.11 שוב לבימ"ש לתעבורה והגיש בקשה לביטול גזר הדין. לבקשה זו שב המערער וצירף את הרישיון ואת המכתב, אך גם בקשה זו נדחתה ולכן נטל המערער אותה בקשה ומחק ממנה את הכותרת "בקשת ביטול גזר דין והעדר" – (כך במקור) ורשם תחת זאת "הודעת עירור" – (כך במקור).

כעולה מהודעת הערעור, הרישיון ותשובת משטרת ישראל צורפו לבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר ואשר הוגשה לבימ"ש לתעבורה, בקשה שנדחתה על ידי כב' השופט ש. יציב.

במכתב משטרת ישראל מיום 27.1.11, שנשלח למערער בעקבות פנייתו אליה, נאמר כי הרישיון שהמציא המערער הועבר ללשכת התביעות עובר למועד הדיון, כך שהיה ראוי שיחידת התביעות הרלוונטית תפנה את תשומת לב בית המשפט לתעבורה לכך ולבקש ביטול כתב האישום.

זאת ועוד, הגם שיחדת התביעות לא הציגה את המסמכים הסותרים את הנאמר בכתב האישום בפני בימ"ש לתעבורה, היה על בית המשפט לעיין היטב במסמכים אלו עת הוגשו לו שתי בקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר אליהן צורפו הרישיון והמכתב.

לכאורה ממכתב המשטרה היה יכול המערער להניח כי כתב האישום יבוטל, ומכאן קיומו של הצדק סביר להיעדרות וכמובן הצגת רישיון הרכב שניתן בחודש מאי 2010, יש בו כדי לסתור את הנטען בדו"ח מיום 27.11.10, ותומך בטענת המערער כי הוא לא ביצע כל עבירה והנטען בכתב האישום אינו נכון. יש בעובדות אלו כדי לבסס, גם כן, את העילה השנייה שמחייבת ביטול פסק דין שניתן בהעדר, קרי, קיומו של חשש ממשי לעיוות דין, כך ששתי העילות מתקיימות בעניינו של המערער ולו בימ"ש לתעבורה היה בוחן את טענות המערער ומעיין ברישיון ובמכתב, היה מגיע בעצמו לתוצאה אליה הגעתי ולה הסכימה המשיבה.

אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל אני מחליט לקבל את הערעור ולזכות את המערער מהעבירה שיוחסה לו.

המזכירות תודיע ותעביר עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"א אייר תשע"א, 15 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: