לויה נ' טוויל

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, השבת סכום של 30,000 ₪ שנתן התובע לנתבע בגין התחייבות שלא קוימה.

ביום 24.3.10 ניתן פסק דין שבו נדחתה התביעה בהיעדר התייצבות התובע (להלן- פסק הדין).

יצוין, כי זהו פסק הדין השני שניתן בתיק באותן הנסיבות.

לפני בקשת התובע לביטול פסק הדין (בש"א 6908/09).

לטענת התובע, בשל אי הבנה בינו לבין בא כוחו דאז, עו"ד להמן, סבר כי הדיון בתיק נקבע לשעה 12:30 ולא לשעה 9:30, הוא התייצב ביום הדיון בבית המשפט בשעה 12:30 ואז נודע לו כי הדיון כבר התקיים וניתן פסק דין בהיעדרו.

בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:

האחד, סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון בבית המשפט והשני, מה הם סיכויי המבקש והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין.

כמובן שהיעדרות מדיון בשל העדר כל זימון או ידיעה מחייבת את ביטול פסק הדין, מחובת הצדק.

במקרים בהם הסיבה להיעדרות המבקש מקורה בזלזול ניכר או ברשלנותו שלו, יתכן כי תידחה הבקשה וזאת מבלי ליתן משקל רב לשיקול השני.

המגמה בפסיקה היא כי על בית המשפט להתייחס ברוחב לב אל בקשת ביטול פסק דין, אך בית המשפט לא ייעתר לה כדבר שבשגרה. אדם הבא לפני בית המשפט מקבל על עצמו חובות מסוימות כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד, ואם הוא מזלזל במילוי חובות אלה - עליו לשאת בתוצאות. על המבקש ביטול להסביר לבית המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו.

בענייננו, הואיל והתובע התייצב בשעה 12:30 - שוכנעתי כי אי התייצבותו במועד שנקבע לא נבעה מזלזול אלא מטעות בתום לב.

לפיכך, החלטתי ליתן לו את יומו בבית המשפט ולבטל את פסק הדין ובלבד שהתובע ישלם לנתבע הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

הסכום האמור ישולם תוך 30 ימים, תשלומו מהווה תנאי לביטול פסק הדין, וכל עוד לא ישולם- יוותר פסק הדין על כנו.

הנתבע יודיע לבית המשפט אם קיבל את סכום ההוצאות עד ליום 3.6.10.

יובא לעיוני ביום 6.6.10.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: