לוי שמעון נ' ששון ואח'

החלטה

התובע פתח תיק הוצאה לפועל לגבי החלק החלוט בפסק הדין שניתן בגדרה של התובענה שלפני.

במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוטלו לבקשת הזוכה עיקולים על נכסי וזכויות החייב אצל צד שלישי.

עתה עותר המבקש להמיר את העיקול בבטוחה אחרת.

התקיים דיון בבקשה והצעתי לצדדים פתרון, שלא התקבל על דעת מי מהם, ולפיכך ניתנת החלטה זו.

העיקולים הוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולפיכך ביטולם או המרתם או שינוי בהם אינם בסמכותי, ועל המבקש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.

המבקש טוען שפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון, קיבל למעשה את עמדת המבקש וקבע כי "במידה ותיווצר אכן "יתרה" לטובת הדוד כנטען על ידו, יש לזוקפה כנגד חיוביו על פי פסק הדין". כן טוען המבקש כי בית המשפט העליון קיבל בין היתר את טענת המבקש, כי לא ניתן לקבוע כי המבקש חייב בתשלום למשיב בגין חוב המניות, וזאת נוכח 205 תשלומים שהועברו לידי המשיב בין השנים 1988-2002, המסתכמים בסך של לא פחות מ-395,647$.

אם סבור המבקש כי בית המשפט העליון ביטל חלק זה של פסק הדין, כי אז היה עליו להגיש בלשכת ההוצאה לפועל את פסק הדין המבטל את אותם חיובים שלדעתו בית המשפט העליון ביטל, ובתוך כך להקטין את קרן החוב של הבקשה לביצוע פסק הדין שהוגשה על ידו ללשכת ההוצאה לפועל. (ראו: טופס 839 – בקשת חייב להקטנת חוב ).

בית משפט זה אינו אמור לתת פרשנות לפסק הדין של בית המשפט העליון אלא לנהוג על פי האמור בו, וכך נעשה הדבר בשלב הזה של המשפט בשמיעת הראיות לאותם נושאים שבית המשפט העליון הורה עליהם.

אילו היה מגיש המבקש את פסק הדין של בית המשפט העליון בלשכת ההוצאה לפועל, וראש ההוצאה לפועל היה סבור כי הוא טעון הבהרה, היה נוהג על פי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, הקובע "היה ראש ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה".

לאור כל האמור, הבקשה נדחית בזאת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: