לוי ציפורה נ' מכללת עתיד ח.פ. 511508186

פסק דין

בפני תביעת התובעת אשר הועמדה על סך של 10,000 ₪, סכום הנדרש על ידה כפיצוי בגין העובדה שבתום קורס להנהלת חשבונות שלמדה אצל הנתבעת במהלך 10 חודשים, התובעת, יחד עם מרבית התלמידים שלמדו איתה, נכשלו במבחן התעודה של משרד התמ"ת.

לטענת התובעת כישלון של 12 תלמידים מתוך 14 שלמדו בקורס, נבע מכך שהמרצה החסיר הרבה מהשיעורים שנקבעו במסגרת הקורס בשל בעיות אישיות שונות שלו, ואילו שיעורים אחרים שהתקיימו, הסתיימו לפני מועדם תוך שהמרצה מפנה את התלמידים לתרגל בבית.

לטענת התובעת, חיסורים אלו לא הושלמו במהלך הקורס ובשל כך, לא הצליחו התלמידים לעמוד בבחינה.

בתביעתה כוללת התובעת את החזר שכר הלימוד בסך של 3,750 ₪ וכן פיצוי על אובדן ימי עבודה, נסיעות ועוגמת נפש, כתוצאה מאי קבלת התעודה.

התובעת מסכימה כי הנתבעת איננה נותנת ערובה להצלחתה בקורס אולם, לטענתה, משמספר כה רב של תלמידים נכשלו, יש בכך להעיד על כך שהקורס לא הועבר בצורה מקצועית מספיקה ודבר זה נמצא באחריות הנתבעת.

מנגד, טוענת הנתבעת כי תוכנית הקורס כמו גם המרצים, נמצאים בפיקוח של משרד התמ"ת וכי הנתבעת מנהלת יומן ובו מתועדים השיעורים שהתקיימו ועל פי הרישומים שהנתבעת הציגה (אשר אינם מכסים את כל תקופת הקורס אלא רק חודשים ספורים מתוכו) עולה כי מרבית השיעורים שיועדו לימי ב' ו-ד' אחר הצהריים, אכן התקיימו ולא היו חיסורים יוצאי דופן מצידו של המרצה.

הנתבעת מוסיפה כי מדובר במרצה בעל ניסיון אשר מלמד עד היום אצל הנתבעת וככל שהיו חיסורים, אזי ניתנה אפשרות לתלמידים להשלים את השיעורים.

הנתבעת מודה כי נכון שמספר הנכשלים באותו קורס היה גבוה באופן חריג אולם, לטענתה, הדבר יכול לנבוע ממכלול נסיבות כמו למשל מבחן קשה באופן מיוחד או כל סיבה אחרת. הנתבעת מצדה, נתנה לכל התלמידים את האפשרות לבצע שיעורי השלמה ולעבור מבחן חוזר, בחלוף חודשיים, דבר שהתובעת כמו שאר התלמידים, בחרו שלא לנצל. בנוסף לכך, הנתבעת הציעה לתובעת להצטרף לקורס מקביל על מנת להשלים את החומר ולגשת שוב למבחן (ללא תשלום) אולם מאחר והשיעורים התקיימו ביום ששי בבוקר, התובעת לא היתה מעוניינת באפשרות זו.

התובעת ובעלה טענו בעדותם בפני כי כל האמור על ידי הנתבעת באשר לאפשרויות ההשלמה, לא הוצע להם בזמן אמת, וכי התובעת היתה מעוניינת בקבלת שיעורים משלימים ועמידה במבחן לאחר חודשיים, אולם בפועל אפשרות זו לא התקיימה מאחר והיא היתה היחידה מבין התלמידים בקורס שהיתה מעוניינת בכך.

לאחר שמיעת הצדדים בפני ועיון במלוא המסמכים שצרפה הנתבעת לכתב הגנתה, ועל אף שהתובעת לא העידה מטעמה תלמידים אחרים בקורס, שוכנעתי כי אכן היו חיסורים רבים במהלך הקורס מצידו של המרצה. לאחר שמיעת עדותה ועדות בעלה, ועל אף שמדובר במובן מסוים בשתי עדויות שהן בבחינת עדות אחת של בעל דין, מצאתי כי יש בעדויות אלו, בצירוף לאי המצאת מסמכים על ידי הנתבעת, לאפשר לתובעת לעמוד בנטל להוכיח שאכן היו חיסורים רבים במהלך הקורס.

העובדה שהנתבעת, שברשותה מלוא המסמכים הרלוונטיים, בחרה לצרף לכתב הגנתה יומנים ביחס לשלושה חודשים בלבד מתוך קורס שהתקיים במשך 10 חודשים, מהווה חיזוק של ממש לעדותה של התובעת, שכן אין לי אלא להניח, על פי הכלל הידוע בפסיקה כי הימנעות הנתבעת מלהציג את מלוא היומנים עבור כל תקופת הקורס, נובעת מכך שדפי היומן הנוספים, היו עומדים בסתירה לטענתה ותומכים דווקא בטענת התובעת כי היו חיסורים רבים.

השאלה באם אותם חיסורים הם שגרמו לכך שמרבית התלמידים נכשלו במבחן, אינה ניתנת לבירור "בראיות ממשיות". אולם מקבלת אני את טענת התובעת כי עובדת כישלון מרבית התלמידים בשיעור חריג, אף לעמדתה של הנתבעת, בצירוף העובדה שאכן היו חיסורים רבים של המרצה, מביא למסקנה המסתברת יותר, כי קיים קשר בין החסרת השיעורים לבין כישלון התלמידים. הנתבעת מצידה לא הביאה ראיות לכך שמדובר היה במבחן קשה במיוחד, ואף ציינה כי כל בירוריה אל מול משרד התמ"ת באשר לסיבה אפשרית לתוצאה העגומה, לא הניבו כל מסקנה.

משקבעתי זאת, נותר עוד לבחון באם נתנה הנתבעת לתובעת אפשרות סבירה להשלים את הלימודים ולגשת למבחן חוזר והאם התובעת היא שהכשילה אפשרות זו. בענין זה מעדיפה אני דווקא את העדות מטעם הנתבעת אשר קיבלה תימוכין מסוימים בעדות התובעת לפיה אי מימוש האפשרות להשלים את הלימודים בקורס נוסף, נבעה מכך שהתובעת לא היתה מעוניינת ללמוד בימי שישי. אלא שלמרות זאת אינני סבורה כי יש לזקוף זאת באופן מלא לחובתה של התובעת שכן, כפי שהסבירה בטיעוניה, היא בחרה ללמוד קורס ערב בשל אילוציה האישיים, ולא התאים לה להגיע ללימודים ביום שישי.

יחד עם זאת סבורה אני כי במסגרת חובת הקטנת הנזק מצידה של התובעת, היה עליה לעשות מאמץ נוסף ולהתאים את לוח הזמנים שלה בדרך שתאפשר את השלמת הלימודים אולם, התרשמתי כי בשלב ההוא, איבדה התובעת את הענין ואת הדחף להשלמת לימודי התעודה להנהלת חשבונות והראיה שמאז גם פנתה ללימודים בתחום אחר לגמרי, בו היא עוסקת היום.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת שעל הנתבעת לפצות את התובעת בגין אי מתן מסגרת הלימודים הראויה והנאותה על מנת שתוכל להשלים את לימודיה בצורה מלאה, אולם, אינני סבורה כי יש מקום לפיצוי התובעת בסכומים הנתבעים על ידה, ובוודאי שלא עבור אובדן ימי עבודה, מקום בו הקורס ממילא התקיים בשעות הערב. כמו כן אין מקום להתעלם מהעובדה שהתובעת אכן קיבלה שיעורים במהלך 10 חודשים ולפיכך, אינה זכאית להחזר מלוא דמי הלימוד ששילמה.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 2,200 ₪ וזאת בצירוף הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: