לוי( עצ יר) נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בקריות, (להלן: "בימ"ש קמא"), אשר ניתנה ביום 18.12.11 על ידי השופטת הבכירה ר. לאופר חסון, בתיק מ"ת 9329-11-11, לפיה דחה בימ"ש קמא בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום בתיק ת.פ. 9314-11-11 (להלן: "התיק העיקרי"), המייחס לו עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); תקיפה סתם-בת זוג, עבירה לפי סעיפים 379 ו- 382(ב) לחוק וכן עבירה של תקיפה סתם – קטין ע"י אחראי, לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(2).

בכתב האישום נטען כי העורר והמתלוננת נשואים זה לזו, הנמצאים בהליכי גירושין ולהם 2 ילדים משותפים. עוד נטען בכתב האישום כי במספר הזדמנויות תקף העורר את המתלוננת וכן איים על חייה לרבות איום כי יירה בה. כמו כן נטען בכתב האישום כי העורר תקף את בנה הקטין של המתלוננת ואיים על חייו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בתיק העיקרי.

ביום 14.11.11 קבע בימ"ש קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום וכן עילת מעצר, אך הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך קביעה כי החלופה המועצעת אינה מתאימה בהתחשב בזהות המפקחים המוצעים והקרבה הגיאוגראפית של החלופה.

ביום 15.11.11 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, במסגרתה הציע חלופה חדשה. בימ"ש קמא הורה על הגשת תסקיר מעצר.

שירות המבחן המליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בית מלא בבית אחותו של העורר בשלומי, תחת פיקוחה ופיקוח בעלה, בשילוב איזוק אלקטרוני נוכח יחסם המגונן של המפקחים כלפיו וכן העמדת העורר בפיקוח מעצר, למשך ששה חודשים במהלכם ישתלב בקבוצה לטיפול בבעיית ההימורים.

לאחר קבלת התסקיר ולאחר עיון בו, שמיעת המפקחים וטענות הצדדים, קבע בימ"ש קמא כי:

"נוכח המלצת שירות המבחן וטיבם של המפקחים, הייתי מוכנה לשקול שחרור המבקש בתנאים-אך רק שחרור כזה אשר יכלול גם איזוק אלקטרוני וזאת, נוכח היות המפקחים מגוננים על המבקש. פיקוח אלקטרוני יוכל להוות "חגורת בטחון נוספת ואובייקטיבית" וכן פיקוח מעצר של שירות המבחן ובכפוף ולאחר הפקדת הנשק שברשות המבקש במשטרה" .

אך לאור העובדה כי אין איזוקים אלקטרוניים פנויים הורה בימ"ש על המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך קביעה כי שחרור העורר בלא פיקוח אלקטרוני לא ישרת מטרת המעצר ולא יבטיח שלומם ובטחונם של המתלוננת ובנה.

מכאן הערר שבפני.

הסנגור טוען כי טעה בימ"ש קמא עת לא שקל אמצעים חלופיים, תחת האיזוק האלקטרוני, שעה שבאופן עקרוני ראוי לשחרר את העורר. לטענתו ניתן להבטיח את תנאי השחרור בערובה באמצעים נוספים כגון הפקדת ערבויות הן של העורר והן של המפקחים. לטעמו, המדובר במניעה "טכנית" אשר לא תלויה בעורר. ציין כי שירות המבחן המליץ על שחרורו של העורר.

אשר על כן ביקש לקבל את הערר ולהורות על שחרור העורר בתנאים.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערר. הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות וטענה כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. הפנתה לעברו הפלילי הכולל עבירות רכוש אלימות והפרות הוראות חוקיות וציינה כי אין לתת אימון בעורר. באשר למפקחים טענה כי בימ"ש התרשם שיש חובה בהוספת איזוק אלקטרוני שיגביל מסוכנות העורר.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בימ"ש קמא, בתסקיר שירות המבחן ובחנתי טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערר.

בעבירות אלימות במשפחה קיימת חשיבות רבה דווקא לתסקיר שירות המבחן שמסייע לבימ"ש להעריך את מידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם ובחינת חלופת מעצר ראויה– ראו בש"פ 10312/07 מדינת ישראל נגד יניב שרביט (ניתנה ביום 13.12.07) ובש"פ 8171/06 עבדלימוב נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 24.10.06).

בימ"ש קמא עשה את מצוות המחוקק עת בחן חלופת מעצר לאחר שהונח בפניו תסקיר שירות מבחן.

שירות המבחן בחן את חלופת המעצר המוצעת ומצא אותה ראויה. שירות המבחן המליץ לשחרר את העורר לחלופת המעצר המוצעת לאור עמדת המתלוננת אשר הביעה רצון לשקם את מערכת היחסים ביניהם במסגרתה הוא יעבור הליך טיפולי בבעית ההימורים. מה גם שירות המבחן התרשם ממפקחים רציניים ואחראים המבינים את משמעות הפיקוח והדיווח במידה והעורר יפר את תנאי המעצר, ועל אף יחסם המגונן ציין שירות המבחן כי יש ביכולתם להציב גבולות להתנהגות העורר.

שירות המבחן המליץ על הוספת איזוק אלקטרוני וזאת נוכח יחסם המגונן של המפקחים כלפי העורר.