לוי ניסנבוים נ' מכון מגיד ללימודי המשך מיסודה של האוניברסיטה העברי

פסק דין

תביעה לפיצוי התובע בגין הפרת התחייבותו של הנתבע להעסיקו כמרצה במספר קורסים במכון הנתבע.

התובע משמש כד"ר לאימנולוגיה ומומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית ובינו לבין הנתבע המפעיל מכון להעברת השתלמויות, התקיימו בעבר קשרי עבודה, כפועל יוצא מהזמנת התובע להרצאות ולקורסים אשר הועברו במכון הנתבע.

לטענת התובע, במועד הסמוך לנובמבר 2009, פנתה אליו נציגת המכון , עידכנה אותו כי קרן עימה עובד המכון התעניינה בקורסים בהנחייתו ולאחר חלופת דואר אלקטרוני, הוסכם בין הצדדים כי התובע יעביר , במסגרת המכון בעבור אותה קרן, 3 קורסים בני 20 שעות אקדמיות כל אחד , המורכבים , כל אחד , מחמישה מפגשים בני 4 שעות אקדמיות.

עוד הוסכם כי הקורסים יועברו במקביל בשלושה מקומות בארץ ולשם העברת הקורסים , שיריין התובע ,במהלך החודשים מאי ותחילת יוני 2010 את כלל מועדי ההרצאות – 15 במספר.

לטענת התובע בין הצדדים לא נחתם כל הסכם בכתב וההסכם בינהם הינו כנתמך בתכתובת הדואר האלקטרוני, אשר ריכזה, בין היתר,את מועדי ההרצאות, מיקומם ותנאי שכרו לרבות בגין נסיעות.

לטענת התובע, כשבוע לפני המועד המיועד להרצאה הראשונה, הוא פנה אל הנתבע על מנת לקבל פרטים אחרונים ורק בעקבות פנייתו זו, נמסר לו כי בשל מיעוט נרשמים לקורסים, מבוטלים שלושת הקורסים.

לטענת התובע, כהערכות לקורסים נדרשה ממנו עבודת הכנה ובנוסף, לשם העברת הקורסים, אשר במקרה זה היו מרוכזים במיוחד בחודש מאי 2010, הוא סירב לקבלת עבודות אחרות ומשכך, להלכה ולמעשה, לאור הפרת ההתקשרות בינו לבין הנתבע- נמנעה ממנו ההכנסה בגין הקורסים וכן, הכנסה חלופית אשר היתה יכולה להיות לו.

התובע מוסיף וטוען כי במסגרת תחלופת הדואר בינו לבין הנתבע, לא הוסכם בינו לבין הנתבע דבר באשר לאפשרות הנתבע לבטל את ההתקשרות האמורה בכלל ובפרט לא במועד המדובר שהוא כאמור שבוע לפני תחילת הקורסים.

התובע מוסיף ומציין כי אמנם, במקרים קודמים, נחתמה בינו לבין הנתבע הזמנת עבודה במסגרתה עוגנה זכות הנתבע להודיע על ביטול ההתקשרות בשל מיעוט משתתפים ואולם, המקרה נשוא התביעה שונה ממספר היבטים מרכזיים- ראשית- לטענת התובע מדובר בקורסים אשר הוזמנו על ידי קרן חיצונית ומשכך, הפרסום לקורס לא נעשה על ידי הנתבע וקיומו לא הותנה במספר משתתפים . זאת ועוד, לטענת התובע, במקרים קודמים בהם בוטלו קורסים הדבר נעשה לפחות 21 יום לפני מועד הקורס. זאת אף זאת, לאור מתכונת הקורסים אשר כאמור גזלו כמעט את מלוא עיתותיו של התובע במהלך חודש מאי 2010 – לטענת התובע, המשמעות הנובעת מביטול ההתקשרות בהתראה כה קצרה היתה כאמור כמעט שלילת מלוא הכנסותיו של התובע לחודש הרלוונטי.

לטענת התובע, בנסיבות האמורות, הופר , על ידי הנתבע, הסכם בינו לבין התובע שלא כדין ומשכך, זכאי התובע לפיצויי ציפיה בסך השווה למלוא ההכנסות אשר היו צפויות לתובע מהעברת הקורסים, דהיינו בסך של 31,220 ₪. לאור סמכותו של בית משפט זה, העמיד התובע את סכום תביעתו על הסכום המקסימאלי הניתן לתביעה בבית משפט זה, דהיינו על סך של 31,200 ₪.

לטענת הנתבע, אמנם במקרה נשוא התביעה לא נחתם בין הצדדים הסכם בכתב ואולם, במקרים קודמים נחתמו הסכמים כאמור בהם נקבע מפורשות כי החוזה הינו על תנאי מתלה הנוגע לרישום מספר תלמידים מינימאלי.

זאת ועוד, לטענת הנתבע – במסגרת תחלופת הדואר בין התובע לבין הנתבע, נקבע מפורשות כי ההתקשרות הינה באותם תנאים כפי שסוכמו בעבר ומשכך, תנאי מתלה זה נקבע גם באשר להתקשרות נשוא התביעה בפני.

יתרה מכך, לטענת הנתבע הואיל ולא נחתם בין הצדדים הסכם מפורש הרי שיש לפנות לנוהג בין הצדדים וכן, לנוהג החל בהסכמים דומים ולפיו- קיים תנאי מתלה בהתקשרויות מסוג זה ולפיו, ניתן לבטל ההתקשרות בהודעה מוקדמת במקרה בו לא נרשם מספר תלמידים מינימאלי.

זאת אף זאת, לטענת הנתבע , ביטול ההתקשרות עם התובע נעשה בעקבות ביטול הזמנת הקורסים על ידי הקרן אשר הזמינה הקורסים מאת התובע באמצעות הנתבע. לטענת הנתבע, תימוכין נוסף לכך שביטול ההתקשרות הינו כנהוג בחוזים דומים ניתן למצוא בכך, שגם בהתקשרות בין הנתבע לבין הקרן נקבע מפורשות כי הקרן רשאית לבטל ההתקשרות, בהודעה מוקדמת שבוע קודם לתחילת ההרצאות בשל מיעוט נרשמים לקורס.

הנתבע מוסיף וטוען כי התובע ידע שנדרש מספר מינימאלי של תלמידים כתנאי לתחילת הקורס והראייה במסגרת תחלופת הדואר האלקטרוני, נמסר לתובע מפורשות כי טרם התחילו בפרסום של הקורס , טרם נקבע מספר המשתתפים וכיוצא בכך- עדות מפורשת לכך שהתובע ידע שהקורסים מותנים ברישום ובמספר משתתפים מינימאלי.

הנתבע מוסיף וטוען כי הואיל והקרן ביטלה הזמנת הקורסים שבוע לפני מועד תחילת ההרצאות לא קיבל הנתבע כל תשלום מאת הקרן ומשכך, לטענתו פועל התובע בחוסר תום לב בהגשת התביעה תוך שהתעלמות מכך שלנתבע לא היתה כל הכנסה מהקורסים ומהנוהג החל בהסכמים דומים. לאור האמור, לטענת הנתבע יש לדחות את תביעתו של התובע.

במסגרת הדיון בפני העידו התובע וכן, נציגת הנתבע הגב' גילי ברוש. כמו כן, הוצגו בפני תחלופת הדואר האלקטרוני בין הצדדים ,הסכמי התקשרות קודמים בין הצדדים, וכן, הזמנות עבודה הנהוגות אצל הנתבע.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות בתיק, הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.

אקדים ואציין כי הנתבע לא העיד מטעמו את עובדת המכון אשר מולה נוהלה תחלופת הדואר האלקטרוני וכן, לא ביקש לזמנה לעדות מטעמו. בנסיבות אלו, חזקה משפטית הינה כי עדות עובדת זו, לו אמנם העידה בפני בית המשפט, היה בה בכדי לשלול טענותיו העובדתיות של הנתבע ( ראה : ע.א. 55/89, קופל נ' טלקאר, פדי 4602, 1990; ע.א 2275/90 לימה נ' רוזנברג פד"י מ"ז (2) 605, 614).