לוי נ' ק.ג.מ.קרן גמלאות מרכזית בניהול מיוחד - "עמיתים"

פסק דין

1.ענינה של תביעה זו היא שאלת זכאותה של הגב' לוי בתיה ( להלן" התובעת") לקבלת קצבת שארים , כמי שטוענת שהיתה " הידועה בציבור " של המנוח אלחנן קרויטרו ז"ל, מהנתבעת, שהיא קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות ( בניהול מיוחד) המכונה קג"מ.

2.התובעת טענה כי היא והמנוח חיו חיי שיתוף והתקיימו בהם המבחנים הנדרשים להכיר בה כידועה בציבור של המנוח. התובעת אף הוסיפה וטענה כי אין לראות בסיבות לפירוד הגיאוגרפי בתקופה האחרונה לחייו של המנוח כד עילה שלא להכיר בה כידועה בציבור שכן קיימו קשר זוגיות גם בעת התנק הגיאגרפי.

3.מנגד הנתבעת טענה כי נטל ההוכחה להכיר בתובעת כידועה בציבור של המנוח היא על התובעת אולם התובעת בראיותיה לא הוכיחה כי התקיימו בעניינה המבחנים הנדרשים להכיר בה כידועה בציבור. בנוסף נטען על ידי הנתבעת כי בפועל בני הזוג הפסיקו להתגורר יחדיו בצורה מודעת ולא בשל נסיבות אובייקטיביות של כורח המציאות הבריאותית ועל כן לא קמה זכאות לתובעת לקצבת שארים מהנתבעת.

4.לאור טענות הנתבעת, התובעת הגישה תצהיר להוכחת טענותיה לחיים משותפים ואליו צרפה מסמכים, כגון תלוש גמלתו של המנוח, הסכם חיים משותפים שנערך בשנת 1989, אישור על מנוי משותף לחברת נטלי מ- 2008, תצהירי שכנים מרחוב המעלות וכן תצהיר שכנים מהבית המוגן. בנוסף הגישו תצהירים מר אריאל קרויטרו, נכדו של המנוח, אלחנן קרויטרו בן המנוח, יהודית הורוביץ שכנה של המנוח בבית ברעננה והגב פנינה שכטר.

התובעת לא הגישה תצהיר וב"כ הצהיר לפרוטוקול הדיון כי כתב התביעה הוא תצהירה. באופן חריג התרתי חקירה ראשית לתובעת בדיון וקיבלתי את המסמכים שהוגשו לתיק עם כתב התביעה כנספחים לתצהירה. כמו כן נחקרו על תצהיריהם הגב פניה שכטר, גב' רונית ביתן, גב' יהודית הורוביץ, מר קרויטרו צבי ומר אריאל קרויטרו.

5.עיקר העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת ורלבנטיות להכרעתי זו כפי שהן עלו מהמסמכים הראיות והעדויות של התובעת:

א.התובעת והמנוח הכירו ב- 1989 ובסמוך עברו להתגורר יחדיו. לא הובאו ראיות למגורים משותפים לפני 12/89, עת נכנסו להתגורר בדירת ילדי המנוח ברח' המעלות ברעננה.

ב.בטרם כניסתם למגורים ברעננה חתמו התובעת והמנוח על הסכם חיים משותפים.

ג.המנוח היה מבוטח בנתבעת, שהינה קרן פנסיה המנהלת בין היתר תוכנית פנסיה יסוד ותכנית פנסיה מקיפה.

ד.המנוח קיבל פנסיה מהנתבעת בהתאם לתקנון הקרן החל משנת 1991.

ה.כמפורט בהסכם החיים המשותפים מ- 1989 נרשם כי לתובעת דירה בבעלותה בבת ים והיא רשאית להשכירה וההכנסות של הדירה הן שלה בלבד.

עוד הוצהר כי למנוח ולתובעת זכויות פנסיונית מקג"מ, וכי שניהם ישאו בהוצאות המשותפות .

ו.לתובעת ולמנוח לא היה חשבון בנק משותף והם חילקו ביניהם את הוצאות המחיה באופן בו מסרה למנוח שיק מידי חודש של כ- 1000 ₪ להוצאות המחיה.

ז.בכל תקופת חייהם המשותפים, המשיכה התובעת לקבל את קצבת השארים עבור בעלה הראשון מהמוסד לביטוח לאומי וכן פניית בעלה המנוח ממבטחים.

ח.המנוח והתובעת מעולם לא פנו לרשויות להצהיר על היותם ידועים בציבור.

ט.בעת מגוריהם ברעננה החל משנת 2006 בחרו המנוח והתובעת להתגורר בחדרים נפרדים.

י.ביום 10.7.08 התובעת עברה להתגורר בבית דיור מוגן "עד 120" שבהוד השרון. המנוח עבר להתגורר בדיור מוגן זה ביום 31.3.09. כל אחד מהם התגורר בדירה נפרדת.

יא.המנוח נפטר ביום 2.2.10. שבוע לפני פטירתו חלה הרעה במצבו והוא הועבר מדירתו למחלקה הסיעודית.

יב.המנוח הותיר אחריו צוואה ולא הזכיר בצוואתו את התובעת ואף לא הוריש לה דבר.