לוי נ' חב' א.ד.ו.ן. פרוייקטים בע"מ ואח'

החלטה

אחר שעיינתי בבקשה ובהבהרה ובתגובה הבקשה לזמן עתה נדחית

ביתר פירוט אבהיר כי עסקינן בבקשת הנתבעת 3 ( תנובה בע"מ ) מיום 9.11.11 לזמן לעדות את מר שרגא ירון כמומחה ולקבל חוות דעת בעניין מקצועי שאינו רפואי( להלן:"הבקשה" ) וזאת לדיון הקבוע למועד קרוב

סביב הגשת מסמך והעדות התגלעה מחלוקת בדיון קודם מיום 27.10.011 (להלן":"הדיון") ואז לא ניתן היה להבחין במסמך שערך בתיק בית המשפט

לטענת תנובה בע"מ יש לזמנו משלש סיבות עיקריות :א .חוו"ד נשלחה לביהמ"ש ולצדדים בדיון מיום 27.10.011 נטען שצורפה למוצגיה בהבהרה מיום 15.11.11 נכתב גם כי "בתיק המשפט אין עותק ממנה" .ב. לטענתה ב"כ התובע עצמה עמדה על העדת המומחה בדיון קודם ג.בכל אופן המדובר בפגם דיוני בר תיקון

לטענת ב"כ התובע יש לזמנו אלא לדחות הבקשה מהטעמים העיקריים הבאים: א. אין להתיר הגשת חוו"ד בשלב כה מאוחר של המשפט לאחר שמיעת ראיות התובע על מנת שלא לפגוע בזכויותיו. לטענתה התובע כלכל צעדיו בלא לקחת בחשבון קיום של חוות דעת הנדסית.ג.ב"כ התובע מפנה להחלטה על סדרי הדיון ( כב' השופטת שרון ) שלאורה צריך היה להגיש תצהירים עד ליום 15.11.09 .ב. ב"כ התובע מבהירה כי בעבר אכן שמעה מב"כ הנתבעת2 ששלח חוות דעת של מהנדס יועץ שהוא מומחה אך הבהירה שכלל לא ראתה זאת ואף התבקש לברר זאת כעולה מפרוטוקול דיון מיום 5.5.10 ג.עוד הצביעה שבזמן הדיון מיום 27.10.11 התבקשה הגשת שני עמודים בלבד ,ולא 4 עמודים שצורפו לבקשה ואותם שני עמודים לא היו ערוכים כחוות דעת ד. סיבה נוספת שנתנה היא העדר תצהיר לתמוך בעובדות שביסוד הבקשה ולהסבר מדוע לא נערך המסמך מלכתחילה כחוות דעת אחת אל

ב"כ הנתבעים 1-2 הצטרף ביום 27.10.11 לבקשה להתיר העדה אף אם מצא שנפלו פגמים פרוצדוראליים אך לא הגיב לבקשה להזמנת העד .

הכרעה

בנסיבות שנוצרו לא מצאתי להיעתר לבקשה להזמנת העד באמצעות בית המשפט

טעמי ההכרעה

המסגרת הנורמטיבית

המסגרת הנורמטיבית החלה על חוו"ד מומחה מעוגנת בפרט בסימן ג לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשלא 1971 ( להלן:"פקודת הראיות")ובהליך אזרחי סדרי הגשתה נדונים בסעיפים 124- ל 138 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ( להלן:"התקנות")

נקודת המוצא היא שהגשת חוו"ד מומחה, בעניין שאינו רפואי, תעשה לפי תקנה 129 (א)-(ד) בכפוף להוראה אחרת בקדם המשפט כפי שמורה תקנה 129(ה) ולסייג המתיר הגשה באיחור מטעמים מיוחדים שירשמו מכוח תקנה 137 (ג) לתקנות.לאור תקנה 129 יוגשו חוות הדעת ככלל עם הגשת תצהירים, ובכל אופן לפני חקירות נגדיות של עדים בישיבת ההוכחות הראשונה. לבעל דין שנמסרה לו חוות דעת שהוגשה, הזכות , להגיש חוות דעת נגדית מטעמו . בדרך זאת נמנעת הפתעתו זכות התגובה עשויה להיות "יעילה" גם בשים לב להוראות הנוגעות לתכני חוות הדעת וצורתה

בקשה לאחר תצהירי העדות הראשית ואף לאחר שהסתיימה חקירת העדים מטעם התובעת עשויה איפה להדחות השווה כב' השופט עדיאל בבר"ע 06 / 2316 לורד קיטש (רשת קשת) בע"מ נ' מוטי ששון ( לא פורסם 06/12/2006)) ( להלן:"ענין לורד קיטש") ראה משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין המשפט האזרחי 591-615(מהדורה 14, 2007) עמוד 943:"ראה כב' השופט מצא בע"א 92 / 4200 נינט ארשם מעלוף נ' וידאד איסקנדר מעלוף פ"ד מז (3) 780 ( 4.8.93 ) ( להלן:"עניין מעטוף")

חווה"ד עצמה חייבת כנקודת מוצא להיערך בנוסח זהה או דומה ככל האפשר לטופס המופיע בתוספת הראשונה לפקודת הראיות(להלן:"הטופס").ולכלול לא רק את הכותרת חוות דעת ( המבהיר כוונה להגישה כחוות דעת ) ואת פרטי השכלה וניסיון אלא ואולי בראש וראשונה את הצהרת החותם שמבהירה מודעותו לאחריות לאמיתות עובדות שבבסיס חוות הדעת, וההערכות הנגזרות מהן לפי הערכתו . החותם יודע את האחריות המוטלת עליו, באם המסמך כולל דברים שאינם אמת. זאת מכוח סעיף 24 לפקודה . בנוסף עליה לכלול רשימת אסמכתאות , ואסמכתאות שלא ניתן לאתר באמצעים סבירים כמצוות תקנה 134 א לתקנות סדר הדין. ראה כב' השופט אור ברעא 94 / 2750 ע' עציוני ובניו בע"מ נ' מוסא אלי ( לא פורסם, 7.7.94).( להלן:"עניין מוסא אלי") ראה יעקב קדמי על הראיות, חלק שני , 950(2009)).

מן הכלל אל הפרט

לא מצאתי להתיר המסמך ,באיחור כה מופלג זמן רב לאחר עדות העדים, וחקירות המומחים .

מסתבר שחוות דעת לא הוגשה לתיק בית המשפט

בנסיבות אלה הניחה ב"כ התובע לגרסתה שלא נסתרה,שהתובע כלכל צעדיו על בסיס הנחה שאין חוות דעת הנדסית כזאת. לטענתה תימוכין גם בפרוטוקול דיון מיום 5.5.10 שגם אחריו מסתבר שלא הוגשה לתיק בית המשפט ולא לצדדים .

בנסיבות אלה לכל הפחות, מצופה הייה שיוגש תצהיר לתמיכה בעובדות שביסוד הבקשה שלא נמסר