לוי נ' ריקאסולי שירותי קיטרינג ואח'

החלטה

ביום 31.1.13 ניתן פסק דין בתביעה לנזקי גוף שהגיש המבקש כנגד המשיבים. בפסק הדין נדחתה התביעה כנגד המשיבות 4 ו-5, והתקבלה התביעה כנגד הנתבעים 1 עד 3. בפסק הדין קבעתי כי נזקיו של התבקש מגיעים לסך 746,901 ₪, אך יש לקזז תגמולי מל"ל בסך 683,282 ש"ל, כך שנזקו של המבקש הינו בסך 63,619.

בסיכומיו עתר ב"כ המבקש לקבל 25% מתגמולי המל"ל בהתאם להוראות סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי הקובע שאם התובע הגיש תביעתו ובאותה עת לא הגיש המוסד לביטוח לאומי את תביעתו, והתובע הודיע למל"ל בעת הגשת התביעה, זכאי התובע לקבל 25% מסכום הנזק. בפסק הדין לא הייתה התייחסות לבקשה זו. על כן הגיש התובע בקשה לתיקון טעות סופר, באופן שייפסק לו 25% מסכום הנזק.

ב"כ המשיבים 2 ו-3 התנגדו לבקשה זו, בטענה שאין מדובר בטעות סופר, ובית המשפט סיים את מלאכתו.

ב"כ התובע-המבקש היפנה להחלטתו של כב' רשם ביהמ"ש העליון יגאל מרזל (כתארו אז) בע"א 9357/09 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. אילנה עמיר (פורסם בנבו, 10.3.10) שם קבע כב' הרשם מרזל כי טעות מעין זו היא טעות סופר. וכך כתב בסעיף 7 להחלטתו:

"בקשת התיקון מתבססת על סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע את זכאותו של זכאי לגמלה לפחות לרבע מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה, בתנאים הקבועים באותו סעיף. בנסיבות העניין, יש להניח שבית משפט קמא לא מצא לנכון לכלול מלכתחילה את המשפט האמור בפסק דינו, משום שהזכאות לרבע מהפיצויים קבועה בחוק הביטוח הלאומי, והדברים ברורים וידועים, או לחילופין התכוון לכלול ענין זה בפסק הדין אך משום היסח הדעת הושמט העניין מן הנוסח הסופי. כך או כך, נחה דעתי כי יש לראות בהוספת המשפט המבוקש תיקון טכני בעיקרו; תיקון הבא בגדרו של סעיף 81(א) לחוק; תיקון המשרת את המטרה המועילה של מניעת הצורך בהגשת ערעור על דבר טכני וטריוויאלי..."

סבור אני שדברים אלו יפים גם למקרה שבפנינו, במיוחד שלאחר שהמבקש הגיש את תביעתו כנגד הנתבעים, הודיע המבקש למל"ל על התביעה, והמל"ל הגיש תביעה כנגד הנתבעים בגין תגמולי המל"ל. פסק הדין בתביעת המל"ל עומד להינתן בקרוב מאד, ומטבע הדברים יש השפעה לפסק הדין בתיק זה על תביעת המל"ל.

לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון טעות סופר, וקובע כי המבקש זכאי ל-25% מסכום הנזק, קרי מהסך 746,901 ₪, שהוא הסך 186,725 ₪.

לאור האמור לעיל, אני מתקן את תוצאת פסק הדין, ומחייב את הנתבעים-המשיבים 1 עד 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע-המבקש, כדלקמן:

1) את הסך 186,725 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין (31.1.13) ועד ליום התשלום בפועל;

2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

3) שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום הנקוב בסעיף 1(א) בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין (31.1.13) ועד ליום התשלום בפועל.

אין שינוי בפסק הדין לגבי משיבות-נתבעות 4 ו-5.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: