לוי נ' רוזט

פסק דין

רקע עובדתי:

בידי התובע שיק ע"ס 25,000 ₪ (להלן: "השיק נשוא התובענה"), אשר נמשך ע"י הנתבע.

התובע מודה כי השיק נשוא התביעה ניתן לו ע"י מר גינזבורג איגור (להלן: "איגור"), שהינו בנה של אשת הנתבע, כבטוחה להלוואה ע"ס 25,000 ₪, שניתנה ע"י התובע לאיגור .

טענות הצדדים:

הצדדים חלוקים בגרסאותיהם ביחס לנסיבות מתן ההלוואה ופירעונה.

התובע טוען כי נתן לאיגור שתי הלוואות ע"ס 25,000 ₪ כ"א בפער של כשבוע.

כבטחון להלוואה הראשונה, לטענתו, קיבל התובע שני שיקים אישיים של איגור, האחד ע"ס 15,000 ₪ והשני ע"ס 10,000 ₪ ואילו כבטוחה להלוואה השנייה, קיבל את השיק נשוא התובענה.

התובע טוען כי קיבל מאיגור ע"ח ההלוואה הראשונה סך של 15,000 ₪ בלבד וכי איגור לא החזיר לו את ההלוואה השנייה כלל.

איגור, לעומתו טוען כי קיבל הלוואה אחת בלבד ע"ס 25,000 ₪ כנגדה נדרש ע"י התובע לתת ביטחון של שיקים אישיים שלו ע"ס 25,000 ₪ וכן שיק נוסף של צד ג' על אותו סכום וכך עשה.

איגור טוען כי פרע את מלוא ההלוואה בשני מועדים. בחודש 2/11 שילם סך של 10,000 ₪, אותם קיבל מהנתבע, אשר לקח הלוואה מהבנק על מנת לעזור לו לפרוע את ההלוואה.

לאחר מכן בחודש 3/11 קיבלה אמו הלוואה מהבנק והם נסעו יחדיו על מנת לפרוע את יתרת ההלוואה בסך 15,000 ₪. במעמד פירעון זה החזיר התובע לאיגור את שני השיקים האישיים שנתן וכן שיק נוסף של ה"ה ורשבסקי וזאת מאחר שלטענתו לא מצא את השיק של הנתבע ברשותו. התובע התחייב ונשבע כי לא יפעל לפירעון השיק.

דיון:

השאלות במחלוקת הינן שתיים:

האם ניתנו לאיגור שתי הלוואות בסך כולל של 50,000 ש"ח, כטענת התובע, או הלוואה אחת בסך של 25,000 ש"ח כטענת הנתבע ?

האם נפרעה ההלוואה בגינה ניתן השיק נשוא התביעה?

גרסת התובע ביחס למתן שתי הלוואות לא הוכחה כלל:

ראשית, התובע לא צירף אסמכתא כלשהי בדבר מתן שתי הלוואות וזאת למרות טענתו של איגור כי קיבל הלוואה אחת בלבד.

גם עדותו של התובע מעלה תהיות רבות בלשון המעטה;

התובע העיד כי כבטוחה למתן ההלוואה הראשונה ביקש מאיגור שני שיקים אישיים ולאחר מכן בהלוואה השנייה שנתן ביקש שיק של צד ג' כבטוחה. לכשנדרש בחקירתו להסביר השוני בדרישותיו, טען כי השיקים האישיים נראו לו בעייתיים והוא רצה חיזוק, מעין ערב. כמו כן טען כי הוא לא סומך על השיקים של איגור (עמ' 5 בשורות האחרונות בפרוטוקול).