לוי נ' עצמון

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה מבקשת התובע לחייב את הנתבע בסכום של 4,440 ₪ .

על פי כתב התביעה, ביום 27.3.10 נחתם בין אבנר פרימור לבין התובע הסכם שכירות לפיו השכיר התובע לשוכר הנ"ל את הדירה לתקופה 14.10.11-31.3.11 בשכ"ח של 4,200 ₪.

הסכם השכירות נערך לאחר שהשוכר וישי עצמון ראו את הדירה, והוסבר להם שהמעלית איננה פועלת, ולאחר שישי עצמון ביקש שהות להתייעץ עם אביו, הנתבע, וזה נתן את אישורו להשכרת הדירה ונתן שיק (נשוא תיק ההוצל"פ) עבור שכ"ד של החודש הראשון.

התובע אף נתן בידי השוכר ובידי ישי עצמון את מפתחות הדירה עוד בטרם נכנס הסכם השכירות לתוקפו על מנת שיתרשמו השוכרים מהדירה.לאחר שהשוכר ובנו של הנתבע גרו בדירה מספר ימים, התחרטו ככל הנראה ובקשו לחזור בהם מהסכם השכירות מסיבותיהם. השוכרים הודיעו לתובע כי הם מבטלים, באופן חד צדדי את ההסכם.

התובע דרש מהנתבע ושאר השוכרים תשלום שכ"ד של חודש אחד, שכן עקב חתימת ההסכם ביטל שוכרים חילופיים, ועד שימצא שוכר אחר, תחלוף תקופת מה.משלא הסכימו לעשות כן, הפקיד התובע את השיק בבנק, אך השיק לא כובד שכן יום קודם למועד הפירעון, הנתבע ביטל את השיק בבנק.

עד כאן גרסת התובע עפ"י כתב התביעה.

בכתב ההגנה נטען, לעומת זאת,כי השטר ניתן כדמי שכירות,ובפועל לא הושכר המושכר כלל וזו מחמת ליקויים שהתגלו במושכר קודם לתחילת השכירות.

עסקינן בדירה בקומה החמישית בבניין בו קיימת מעלית. בשעת הביקור בדירה ( טרם חתימת ההסכם) המעלית לא פעלה, ובעל הבית הסביר שהמעלית מושבתת למספר ימים ובסופם היא עתידה לחזור ולפעול. כמו כן, היה בדירה ריהוט חלקי שכלל בין היתר: שתי ספות, שולחן אוכל במטבח עם מספר כסאות, מיטה וטוסטר אובן. השוכרים שאלו את התובע האם הריהוט נשאר בדירה לשימוש השוכרים והתובע ענה שכן.ביום רביעי 31.3.11, לאחר שהחוזה נחתם אך טרם כניסתו לפועל, שוחח ישי עם השוכר הקודם של הדירה ובשיחה התברר שהרהיטים שבדירה שביחס אליהם אמר התובע לשוכרים שהם יוכלו להישאר לשימושם, אינם שייכים כלל לתובע אלא לשוכר הקודם שטרם פינה אותם מהדירה ובכוונתו לקחת אותם בקרוב.

בנוסף, בברור עם שכנה בבניין (הגב' סילס) התגלה שהמעלית שבבניין לא פועלת כבר מספר חודשים בשל סכסוך עם ועד הבניין על תשלום והיא כלל לא אמורה לחזור ולפעול בקרוב.

בעקבות אירועים אלו, השוכרים לא נכנסו לדירה, לא גרו בה כלל ואף לא הכניסו ציוד כלשהו לדירה. עם זאת, הנתבעים לא סגרו את הדלת בפני מימוש השכירות, לאחר בירור שיתקיים עם חזרתו של מר לוי מאילת.

ביום 8.5.11 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט ייתן את פסיקתו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984, בתביעה על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה ולאחר שישמע את טיעוני הצדדים וחקירה קצרה של כל צד.

ביום 8.5.11 נשמעו הצדדים ולאחר מכן סכמו הצדדים את טענותיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובכל החומר שהוגש לבית המשפט ושמעתי את הצדדים ואת סיכומיהם ובהתחשב ברצון הצדדים לסיים התיק בפסיקה על דרך הפשרה, הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך 2,500 ₪ כסכום כולל לחיסול התביעה.

ניתן היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: