לוי נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט אשר גולדין) מיום 9/11/11) בתיק ח' 00017762121 ולפיו הורשע המערער בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, שהיא חניה על מדרכה בהעמדת שני גלגלים על המדרכה, עבירה על פי סעיף 6 (ד) (2 א) לחוק עזר בתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד – 1983.

נגזר על המערער קנס על סך 200 ₪, שעה שהקנס המקורי עמד על סך 250 ₪.

2.בבית משפט קמא הודה המערער, כי הוא נהג ברכב כמפורט בכתב האישום והחנה את הרכב ביום, בשעה ובמקום המפורטים בכתב האישום. הוא הסכים להגשת התמונה ת/1.

הוא טען, כי למרות שבאותו רחוב מותר לחנות בשני צידי הרחוב, אזי אם חונים בשני הצדדים, זה גורם לחסימת הכביש. רכב גדול לא יכול לעבור בכביש, ועל כן צריך להחנות את הרכב בחלקו גם על המדרכה.

3.המערער טען, כי לו היה חונה על הכביש כפי שמאפשר לו התימרור באזור, אזי הוא היה מפריע לתנועה.

4.המערער הורשע תוך שנקבע בהכרעת הדין, כי "אין למעשה מחלוקת כי רכבו של הנאשם חנה בשני גלגלים על המדרכה כפי שהדבר מוצא את ביטויו בתמונה ת/1".

כב' השופט ציין, כי טענותיו של הנאשם הן בנות משקל בשלב מתן גזר הדין, כאשר שוקלים נסיבות מקילות, על כן הופחת סכום הקנס לסך 200 ₪.

5.בערעור חוזר למעשה המערער על הנטען בבית משפט קמא.

6.אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא ודין הערעור להידחות.

התימרור במקום לא מאפשר חניה על מדרכה. ניתן לחנות באותו מקום בצד הכביש. צודקת ב"כ המשיבה בטיעון ולפיו לא ניתן לעשות דין עצמי ולהחליט כי למרות שתמרור מסוים קובע X, אזי צריך לנהוג בדרך Y.

מי שאחראי על קביעת התמרורים החליט שבאותו רחוב ניתן לחנות בשני צידי הכביש, ובנסיבות אלו לא היתה כל הצדקה לחנות על מדרכה.

יצוין, כי הנסיבות אשר ציין המערער, נשקלו ואכן הופחת סכום הקנס מסכום המקור למרות שלמעשה הוא הורשע בדין, ובית המשפט היה רשאי אף להגדיל את סכום הקנס.

בנסיבות אלו, הערעור נדחה.

7.אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"ב, 15/02/2012 במעמד הנוכחים.

אביגיל כהן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: