לוי נ' נציגות הבית המשותף מרחוב ירדן 18/2 ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע (להלן: "המבקש"),יליד 1939, לפטור אותו מהגשת חוות דעת מומחה מטעמו ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי על מנת שיקבע האם נותרה למבקש נכות בגין האירוע.

רקע

המבקש הגיש תביעתו בעקבות אירוע מיום 4.4.11, בו לטענתו, בשל גשמים עזים, התפוצץ צינור ביוב השייך לרכוש המשותף בבניין וגרם להצפת ביתו במי ביוב. בעודו עוסק בפינוי מי הביוב, החליק התובע ונגרמו לו לטענתו, נזקי גוף.

המבקש פונה לבית החולים "בני ציון" באמצעות אמבולנס. בבדיקות שונות אשר עבר לרבות צילום של הכתף אובחן כי התובע סובל מפריקת כתף עם שבר של הטוברוזיטי הגדול. בו ביום עבר המבקש ניתוח לשחזור הפריקה והשבר.

המבקש טוען כי חרף ניתוח השחזור שעבר, מצבו הרפואי לא הוטב והוא המשיך לסבול מכאבים בידו השמאלית לרבות נימול באצבעות וקושי בסגירת כף ידו. המבקש עבר טיפולי פיזיותרפיה ובדיקות שונות לרבות בדיקת US כתף ביום 28.4.11 אשר הדגימה קרע מלא של הסופרה ספינטוס ובדיקת EMG מיום 16.6.11 אשר הדגימה פגיעה אקסונלית קשה בברכיאל פלקסוס.

המבקש צרף לכתב תביעתו בקשה זו למינוי מומחה מטעם בית המשפט בשל חסרון כיס.

המבקש הגיש לבית המשפט מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי, ובכלל זה דפי חשבון בנק של שלושת החודשים האחרונים ומסמכים מהמוסד לביטוח לאומי בדבר זכאותו לקצבת זקנה.

יצויין עוד כי המבקש קיבל ייצוג מטעם לשכת הסיוע המשפטי וכן ניתן לו פטור מתשלום אגרת בית משפט.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, נסיבות האירוע מוכחשות ושאלת החבות בתיק היא ממשית. לטענתם, אין הם חבים בתיק ונסיבות האירוע הנטען טעונות בירור. המשיבים טענו כי המבקש לא הוכיח את טענתו בדבר חסרון הכיס וכי אין זה מתיישב עם ההיגיון כי ממועד האירוע ועד היום לא הצליח המבקש לאסוף את הסכום הנדרש לצורך חוות דעת רפואית וככל שלא הגיש המבקש חוות דעת רפואית שכזו, אין הוא יכול להוכיח כל טענה שברפואה זאת כמצוות תקנות סדרי הדין.

המבקש הגיש תשובתו לתגובת המשיבים לבקשה. בתגובתו חזר והדגיש כי אין ביכולתו לשאת בעלות חוות דעת רפואית ותמך טענתו זו בכך כי הוא מקבל ייצוג מהלשכה לסיוע משפטי וכי בית המשפט נעתר זה מכבר לבקשתו לפטור מאגרה דבר אשר מחזק את טענתו לחיסרון כיס.

דיון והכרעה

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים להם, בבקשה בתגובה ובתשובה וכן במסמכים המצורפים להם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה מן הטעמים שיפורטו.

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ובענייננו אנו, תקנה 127 ותקנה 137, קובעות את הדרך להוכחת טענות שברפואה באירוע אשר אינו עולה כדי תאונת דרכים, כדלקמן:

"127.רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן — חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

"137.(א)בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127 או בתקנה 128(ב) ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון."

המבחנים להפעלת סמכות בית המשפט האמורה, סוכמו בדברי כב' השופט הנדל בבר"ע (מחוזי ב"ש) 511/06 אמויאל נ' פלונית (15.08.06):

"נדמה שעל מנת שצד העותר לבית משפט יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה, עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שיקלול תוצאות הבדיקה על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעומד ביסוד תקנה 127 לתקנות סד"א." (ההדגשה שלי ר.ג.מ)

ובהחלטה מאוחרת יותר, של בית המשפט העליון מפיו של כב' הש' זילברטל, רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בלינסון נ' עזבון המנוח אייזנבך ז"ל (8.5.12) נדונו בהרחבה התנאים שעל תובע לעמוד בהם על מנת שבקשתו לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט, תתקבל:

"במסגרת 'הנטל הכבד' המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. טענות אלו אינן יכולות להיטען בעלמא, אלא עליהן להיות מגובות בראיות. כן, על התובע להראות שתביעתו אינה מופרכת ויש בה ממש, אם כי בעניין זה ניתן להסתפק ברף נמוך יחסית, שהרי בהעדר חוות דעת לעתים יהיה קשה לעמוד על סיכויי התביעה. נראה כי, ככלל, די להראות, על יסוד עובדות המקרה ואופיין של הטענות, שבפי התובע טענה הראויה להישמע או שאלה רצינית שיש לדון בה.