לוי נ' מפעל הפיס

פסק דין

לפני תביעה על סך 10,356 ₪.

בחודש 12/09 רכש התובע בדוכן של מפעל הפיס מנוי לתוכנית הגרלות. לאחר כשבועיים, כששאל את בעל הדוכן, מה עלה בגורלו של המנוי שרכש אמר לו בעל הדוכן כי הטופס בוטל בשל נתונים שגויים והוא יכול להצטרף אם ימלא בקשה חדשה. התובע סירב להצעה החדשה ועל כן נדרש להחזיר את הארנק שקיבל במתנה. הארנק הוחזר. כעבור זמן גילה התובע שחשבונו חוייב בסכום של 156 ₪. התובע סר לבית מפעל הפיס ושם נמסר לו כי חשבונו חוייב בגין אותו מנוי שרכש. עוד נאמר לו שהוא יכול להפסיק את ההתקשרות אך הסכום ששולם לו יוחזר לו. התובע עמד על השבת הסכום שנגבה ממנו לצורך הגרלה שלא השתתף בה, מחמת הפרטים השגויים בטופס, בצירוף הוצאות בסך 100 ₪. משסורבה בקשתו – הגיש תביעה זו, ביום 1/2/10, כשהוא מדגיש שהוא רואה בתביעתו שליחות שתכליתה לכונן מערכת יחסים ראוייה יותר בין הצרכן לבין מוסד כמו מפעל הפיס.

הנתבע טוען כי הכסף שנגבה מהתובע הושב לו, וכי אין כל עילת תביעה המצדיקה תשלום פיצויים לתובע. ביום 17/11/09 מילא התובע טופס "בקשה לרכישת כרטיסי מנוי פיס להגרלות מפעל הפיס" שבשוליו הוראה לחיוב חשבון בנק. טופס ההצטרפות נקלט אצל הנתבע ביום 24/11/09 והתובע צורף לתוכנית ההגרלות. הטופס לא היה שגוי, כטענת התובע, אלא חסר. לא הייתה בו כתובת של התובע. בהתאם לתנאי התוכנית ובקשת ההצטרפות חוייב חשבונו של התובע ביום 1/1/10 עבור ההגרלות בהן השתתף עד ליום החיוב וכן עבור ההגרלות העתידות להתקיים עד ליום 14/2/10. (בכל 1 לחודש מחוייב החשבון עבור הגרלות שיתקיימו מיום 15 לאותו חודש ועד ליום 14 לחודש שלאחריו). סה"כ חוייב חשבונו של התובע בגין השתתפות ב-13 הגרלות, לפי 12 ₪ להגרלה, ובסה"כ בסכום של 156 ₪. כשפנה התובע אל בעל הדוכן סבור היה בעל הדוכן בטעות שבקשת התובע לא נקלטה, בעוד שבפועל נקלטה הבקשה ולתובע הוקצה מספר שהשתתף בהגרלות עד למועד ביטול המנוי.

ביום 12/1/10 פנה התובע אל מפעל הפיס ואז הוצג בפניו הטופס, כשבו כתובת שגויה, והובהר לו שמלבד הכתובת השגויה לא נפל פגם בטופס והוא השתתף בהגרלות. התובע ביקש לבטל את המנוי, ואז הובהר לו שחשבונו יזוכה בסך של 72 ₪ בגין ההגרלות שטרם התקיימו, ולגבי יתרת הסכום – המתייחס להגרלות שכבר התקיימו – יתקיים בירור שבסופו יוחלט אם לזכות את חשבונו של התובע.

ואכן, ביום 31/1/10 זוכה חשבונו של התובע בסך של 72 ₪, וביום 15/2/10 זוכה החשבון בסך של 84 ₪ הנותרים, לאחר שהתבררה אי ההבנה אל מול בעל הדוכן.

לכתב ההגנה מצורף טופס בקשת הצטרפות מיום 17/11/09, טופס הודעת הביטול מיום 12/1/10, מכתבו של התובע מיום 12/1/10, ובו דרישת החזר הוצאות בסך 100 ₪, הודעת זיכוי לבנק הפועלים מיום 25/1/10 ע"ס 72 ₪, הודעה על זיכוי בסך 84 ₪ שהתקיים ביום 15/2/10, מכתב נוסף של התבוע למפעל הפיס, ותשובת מפעל הפיס מיום 31/1/10 ובו החלטה בדבר זיכוי כספי מלא של התובע.

הנתבע טוען כי לא נפל כל פגם בטיפול שהוענק לתובע ואין הצדקה לתביעה, בכל היבט שהוא.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

כשם שיש לעודד תביעות צרכניות כשהן במקומן, כך יש לדחות תביעות שאין להן בסיס ולא נועדו אלא לעשות עושר ולא במשפט על גבם של גופים פיננסיים אשר להם "כיס עמוק".

במקרה זה מדובר בתביעה קנטרנית שאין לה ידיים ורגליים. התובע מייחס למפעל הפיס ניסיון לגבות ממנו כספים שלא כדין בשעה שההיפך הוא הנכון.

התובע טוען בתשובה לכתב ההגנה כי לא הוא שמילא את טופס ההצטרפות.

טענה זו עומדת בניגוד לדברים מפורשים שכותב התובע בכתב התביעה ("מלאתי טופס הצטרפות") ובשני המכתבים ששלח התובע לנתבע. בשני המכתבים מציין התובע כי הוא שמילא את טופס ההצטרפות. ככל שחסרים פרטים בטופס ההצטרפות – הרי שהאשם רובץ לפתחו של התובע. הטופס ברור ויש בו מקום למילוי כתובת. היה על התובע למלא את כתובתו כהלכה וכל הפרשיה הייתה נמנעת. אמנם גם בעל הדוכן, שהוא בעל העניין בהצטרפות מנויים חדשים, היה צריך להקפיד ולוודא שהטופס מולא כהלכה, אך מכאן ועד לטענות שמטיח התובע בנתבע – רחוקה הדרך.

מכל מקום, הטופס לא היה שגוי והוא נקלט אצל הנתבע ביום 24/11/09.

ממועד זה ואילך צורף התובע לתוכנית ההגרלות והוא השתתף בה עד ליום 12/1/10 – מועד בו הודיע על ביטול ההשתתפות. בהתאם לכך חוייב חשבונו של התובע בדמי ההגרלה כדת וכדין.

עם ביטול ההשתתפות הודיע הנתבע לתובע על זיכוי חשבונו בגין הגרלות שטרם התקיימו וביקש שהות לבדוק את טענות התובע באשר להגרלות בהן כבר השתתף התובע.

לאחר בירור, נמצא כי בעל הדוכן מסר מידע שגוי לתובע, ולפיו, כביכול, לא נקלט טופס ההצטרפות של התובע. בנסיבות אלה החליט הנתבע לזכות את התובע גם בגין ההגרלות בהן השתתף. החלטה זו התקבלה ביום 31/1/10 ושנשלחה אל התובע. הבירור נמשך כשבועיים ימים עד לקבלת ההחלטה האמורה. מדובר במשך זמן סביר ביותר, אך לתובע אצה הדרך להגיש את תביעתו ביום 1/2/10.

אינני מוצא שנפל פגם כלשהו בהתנהלות הנתבע כלפי התובע. אינני סבור שמדובר במקרה בו על בית המשפט להעניק סעד ל"צרכן הקטן" מפני התעמרות של ספק בעל עוצמה כלכלית. הספק נהג כשורה, ולאחר בירור מהיר וענייני של נסיבות המקרה העניק ללקוח החזר כספי מלא. לא היה מקום לדרישת הוצאות כלשהי מטעם התובע, ועל כן אין לבקר את הנתבע על שסירב לדרישות התובע. ככל שהייתה אי הבנה כתוצאה ממילוי חסר של טופס ההצטרפות הרי שהאחריות לה מוטלת על התובע לא פחות משהיא מוטלת על בעל הדוכן.

התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות נגד התובע.