לוי נ' מועצה אזורית פסגות

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא בנזקי הצפה להם טוענת התובעת.

טענות התובעת

התובעת מתגוררת בישוב אדם, אשר בתחום שיפוטה של הנתבעת, מזה כ-23 שנים. בשנה האחרונה חדרו מי גשמים לבית התובעת עד לגובה של חצי מטר, בשל העובדה כי גדר אשר היתה אמורה להיבנות לפי התכנית לא נבנתה ועד היום לא קיבלה התובעת היתק לבניית הגדר. התובעת טוענת כי בשל חדירת מי הגשמים, ניזוק ביתה של התובעת ואף הציוד בביתה ניזוק.

הנתבעת סירבה לפצות את התובעת בגין נזקיה. התובעת טוענת כי גובה הנזקים שנגרם הינו בסך של 10,000 ₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי לא מתקיימת יריבות משפטית בינה לבין התובעת, שכן כפי שעולה מכתב התביעה, מי גשמים חודרים לחצר דירת התובעת בשל גדר שלא נבנתה. הנתבעת טוענת כי אינה אחראית לבניית גדר במגרש התובעת וכי אינה אחראית לעבודות הפיתוח, הבינוי או להשלמת קווי מים במגרש התובעת.

הנתבעת טוענת כי התובעת רכשה את ביתה מיזם או אדם פרטי ללא קשר למועצה וכי המגרש נשוא התביעה אינו באחריות הנתבעת, כי אם באחריותה הבלעדית של התובע. לנתבעת אין חובה בדין לבצע עבודות בניית גדר או קירות תמך ואחריות זו מוטלת על בעל המגרש בלבד.

עוד טוענת הנתבעת, כי בעניין תשתית הניקוז על התובעת לפנות לוועד המקומי או ליזם או הקבלן אשר בנה את הפרויקט.

כן טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה.

דיון והכרעה

העידו לפני התובעת ונציג הנתבעת. התובעת העידה כי בחודש ינואר 2013 אירעה הצפה בביתה בשל צנרת ביוב שהיתה סתומה וכן בשל העובדה כי לא היתה גדר סביב לביתה. בסופו של יום בנתה התובעת גדר ועל כן בשנת 2014 לא היו הצפות.

מנגד העיד נציג הנתבעת, כי מיד לאחר שהתלוננה התובעת בנוגע לצנרת הביוב נשלח אדם מטעם המועצה לבדוק את צנרת הביוב וזה קבע כי לא קיימת בעיה בצנרת הביוב הציבורית או הפרטית. נציג הנתבעת הגיש את דו"ח הבדיקה מיום 27.1.13 לתמיכת טענתו (נ/1). לעניין מערכת הניקוז והגדר, טען נציג הנתבעת כי הובהר לתובעת כי עליה לפנות לועד המקומי.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. ראשית, יצוין כי התובעת לא הוכיחה כי אכן בחודש ינואר 2013 היתה קיימת בעיה במערכת הביוב. כך, מדוח ביקור במקום שערך נציג הנתבעת ביום 27.1.13, עלה כי לא היתה בעיה או סתימה בצנרת ביוב וכי באותו מועד התובעת טענה כי מקור הבעיה הינו בניקוז מי גשמים של השכן לחצרה.

יתר על כן, אף מטענות התובעת עולה כי הסיבה לחדירת מי הגשמים לביתה של התובעת היא אי בניית גדר במגרש התובעת, שהרי הבעיה נפתרה לאחר בניית הגדר. ואולם, האחריות לבניית הגדר במגרש התובעת אינה מוטלת על הנתבעת, כי אם על התובעת עצמה אשר עליה לדאוג לבניית קירות התמך והגדרות המופיעים בתכנית, וזאת בהתאם להסכם שבין התובעת לוועד המקומי, בו נקבע במפורש כי קירות התמך והגדרות יבוצעו על ידי המשתכן. עוד נקבע בהסכם זה, כי המשתכן הוא שאחראי באופן בלעדי לביצוע התחברות לתשתיות הביוב.

יוצא אפוא, שהאחריות להקמת גדר וקירות תמך אינה מוטלת על הנתבעת כי אם על התובעת או על הקבלן שבנה את הבית ועל כן אין עילת תביעה כנגד הנתבעת.

עוד אציין, כי התובעת אף לא הוכיחה את נזקיה. התובעת נקבה בסכום שרירותי של 10,000 ₪, מבלי שצירפה חוות דעת שמאי לתמיכת טענתה מהי עלות הנזקים שנגרמו לבית וציוד כפי שהיא טוענת. אף מטעם זה יש לדחות את התביעה.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: