לוי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית המשפט לתעבורה מיום 8/7/10, לפיה נפסל רישיונו של העורר למשך 9 חודשים, החל מיום 28/4/10.

בערר נטען כי למשטרה לא היתה כל סמכות לבקש מן העורר לבצע בדיקת שתן, שכן לא היה קיים חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סם.

כן נטען כי לא קיים בנמצא שום דו"ח המאשר כי החומר שנמצא ברכבו של העורר – אכן הינו סם.

לאחר עיון בחומר שהוגש לי ושמיעת ב"כ שני הצדדים, אני מסיקה כי החיפוש שנערך ברכבו של העורר נעשה בהסכמה, הגם שלא נמצא דבר מחשיד באופן נהיגתו של העורר, שנעצר במחסום שגרתי.

עוד אני למדה כי קיים דו"ח מיום 5/5/10 שנערך מטעם ד"ר אשר גופר, ולפיו אכן נתגלתה בבדיקת השתן חומצת חשיש שהינה תוצר חילוף החומרים של קנאביס, הגם שנותרה לדיון השאלה באם תוצר זה הוא שארית של שימוש שנעשה 8 ימים לפני הנהיגה, כפי טענת העורר, או שמא מדובר בתוצר המעיד על שימוש תכוף יותר.

עוד ראוי לציין כי העורר שיתף פעולה, אישר חיפוש ברכב ואף מסר בדיקת שתן מרצונו, וכי למעשה לא נמצא כל דבר מחשיד באופן נהיגתו.

מאידך גיסא, העורר אישר כי החומר שנמצא ברכבו הינו חשיש, וכי חומר זה אכן שייך לו – דבר המפעיל את החזקה הקיימת בנדון. העורר אף אישר כי הוא השתמש בסם לפני מספר ימים.

על בית המשפט לערוך את האיזון המתאים בין זכותו של העורר לנהוג עד אשר יורשע בדין, אם יורשע, לבין הצורך להגן על הציבור.

בית המשפט קמא סבר כי האיזון ההולם והמידתי מחייב פסילה של 9 חודשים, ולא ניתן לומר כי שגה באופן המחייב את התערבותה של ערכאת הערעור.

לו היה מדובר בפסילה עד לתום ההליכים, סביר להניח שערכאת הערעור היתה מתערבת והיתה קוצבת את התקופה, אך אין זה המקום שלפנינו.

כאשר בית המשפט קמא עשה כן בעצמו, וקצב את תקופת הפסילה מה גם שתקופת הפסילה המנהלית חפפה לתקופת הפסילה שקבע בית המשפט, אינני רואה מקום להתערבות ערכאת הערעור, ותקופת הפסילה תישאר על כנה.

הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תש"ע, 25/08/2010 במעמד הנוכחים.

יהודית שבח, שופטת

הוקלד על ידי: כינרת גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: