לוי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

רישיון נהיגתו של המבקש נפסל למשך 30 ימים, על ידי קצין משטרה, בעקבות הליך שימוע שנערך על ידו, בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

על פי כתב האישום, ביום 24.3.14, שעה 05:02 בבוקר, עת שנהג המבקש בכביש 20 בק"מ ה-21, סמוך למחלף קק"ל צפון, מדרום לצפון, ברכב מסוג מונית שמספרו 9161925 (להלן - רכב המבקש), נמדד הרכב באמצעות מכשיר ממל"ז, ונמצא כי מהירותו הייתה 135 קמ"ש (לאחר הפחתת 5 קמ"ש כחוק), מקום בו מהירות הנסיעה המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש.

על פי נסיבות המקרה המפורטות בכתב האישום, היה השוטר מפעיל הממל"ז (להלן – השוטר) בניידת משטרה במצב סטטי בשול ימין של הדרך, כשפניו מופנות לכיוון התנועה והוא אוחז בממל"ז. משהבחין ברכב המבקש, כיוון את מכשיר הממל"ז למרכז הרכב ומדד את מהירותו. לאחר שהתקבלה תוצאת המדידה, הדליק השוטר את פנסי ההבהוב הכחולים של הניידת, המתין עד שרכב המבקש יגיע סמוך אליו, על מנת שלא לאבד קשר עין עמו, ומשחלף רכב המבקש על פניו החל השוטר מיד בנסיעה אחריו.

השוטר ציין כי מעט אחרי רכב הנאשם נסעה משאית בנתיב שני מימין, ולאחר שהדליק את פנסי ההבהוב הכחולים בניידת, נסע המבקש במקביל לניידת בצידה השמאלי. עוד ציין השוטר כי הבחין באורות הבלם של רכב המבקש.

במקום תאורה טובה , מזג אויר תקין.

תגובת המבקש בעת רישום הדו"ח: "נסע עוד רכב לידי, לא הסתכלתי על המהירות שלי".

בשימוע שנערך בפני פקד עמי הררי (להלן – קצין המשטרה), טען המבקש "הייתי אחרי משאית ואתה טועה".

המבקש כפר בעבירה המיוחסת לו ועתר לביטול הפסילה המנהלית. על פי הנטען בבקשתו הוא נסע "מאחורי משאית" במהירות החוקית המותרת, והשוטר שהיה לבדו בניידת לא היה יכול להבחין במונית שנהג בה, כאשר באותו קטע דרך בו נסעו עקפו אותם "גם מונית וגם רכב פרטי במהירות גבוהה".

בבקשה נטען כי תגובתו לשימוע נרשמה בחלקה בלבד וגם דבריו שנרשמו כתגובתו בדו"ח סולפו. בנוסף, שטח המבקש את בעיותיו הכלכליות וציין כי בהיותו נהג מונית, פסילת רישיון משמעה עבורו קריסה כלכלית.

בדיון שנערך בפניי העלה המבקש טענות ותמיהות נוספות שיש בהן כדי להעיד על היותו של כתב האישום "הזוי" כהגדרתו שעיקרן:

כיצד ייתכן שהוא נסע במקביל למשאית במהירות של 140 קמ"ש כנטען, ושניהם יוותרו באותו מרחק מהניידת.

כיצד הבחין השוטר באורות הבלם שלו בטרם הגיע אליו.

מדוע רשם השוטר כי המבקש היה מצידה השמאלי של המשאית אם השוטר טוען שהמבקש נסע בנתיב הימני ביותר.

אם נסע במהירות 140 קמ"ש ובמקביל למשאית אזי גם המשאית נסעה במהירות זו.

אם נסע משמאל למשאית לא היה קשר עין בין השוטר לבינו.

על פי הלכה, מוטל על בית המשפט הדן בבקשה זו לבוחנה בשני רבדים:

האחד – האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש, בעבירה המיוחסת לו;