לוי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשת המבקש, לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ") העותר להאריך לו המועד להישפט על דו"ח - הודעת תשלום קנס מס' 23110348473, שעניינה כניסה לצומת בניגוד לחץ, בטענה שלא נעברה העבירה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה המתנגדת לה, הגעתי למסקנות הבאות:

1.הדו"ח נמסר לידיו של המבקש באופן אישי, ביום 27.2.13 ועל פי הרשום בו ועל פי סעיף 229(א) לחסד"פ, הייתה לו הזכות והאפשרות להודיע על רצונו להישפט תוך 90 יום מיום 27.2.13, אך הוא לא עשה כן, ולראשונה הייתה פניה כזו רק בתאריך 14.7.13, כאשר ההסבר בבקשתו לאיחור בפניה, הינו - טעות של המזכירה אשר התבקשה על ידו להודיע על רצונו להישפט, ואילו היא שילמה "בטעות" את קרן הקנס ביום 6.3.13.

2.הסברו של המבקש לאיחור אינו מתקבל על הדעת, שכן – עליו מוטלת באופן אישי החובה לשלוח בדואר רשום את הבקשה להישפט, מקום בו הוא טוען לכפירה מיידית.

3.בפועל, חל על המקרה סעיף 229(ח2) לחסד"פ, הרואה במבקש כמי "שהורשע" על ידי בית המשפט מוסמך בביצוע העבירה המיוחסת על ידו ונגזר דינו לתשלום הקנס.

4.ביטול "הרשעה" כאמור, הינו על פי סעיף 130)(ח) לחסד"פ, אך המבקש אינו ממלא אחר התנאים לביטול "ההרשעה". פנייתו המאוחרת באמצעות בא כוחו, אינה מנומקת.

הקנס שולם בסמוך לביצוע העבירה ותגובתו על הדו"ח אינה מהווה כפירה בעבירה המיוחסת. כך שלא ייגרם לו עיוות דין אם תידחה בקשתו.

5.הכלל הוא שהמבקש אחראי למחדלי פקידתו ואינו יכול להיבנות מהם, ודינו כדין מי שמסר עניינו לטיפול עורך דינו והאחרון טעה במועדים הנקובים בחוק לביצוע הפעולה שנדרש.

6.סוף דבר - לא מצאתי בבקשה הנימוקים המיוחדים ואחרים, על פי סעיף 230 לחסד"פ ולכן דוחה הבקשה.

המזכירות תשלח החלטה זו אל הצדדים.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: