לוי נ' מדינת ישראל

פסק דין

המערער ערער בכוחות עצמו על פסק דינו של בית משפט קמא (כב' סג"נ השופט ויטלסון ישראל), בו הרשיע אותו, עפ"י הודאת בא כוחו, עו"ד דרזי, בעבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף, וגזר את דינו לקנס בן 1,300 ₪ וחודשיים פסילה בפועל, בניכוי פסילה מינהלית וכן פסילה מותנית.

בבית משפט קמא נכח כאמור סנגורו של המערער, אולי גם הוא אך אין ביטחון בכך שלפי טענת המערער, לא היה נוכח בישיבת גזר הדין, שהתקיימה ביום 27.07.10.

עו"ד דרזי ממשרד עו"ד קולקר, ציינה: "אני מודה ברישיון רכב לא תקף".

התובע, לפניה, אמר שהם חוזרים בהם מעבירת השכרות "אנחנו משאירים את כתב האישום רק לעניין רישיון הרכב".

בית משפט קמא הרשיע אפוא את הנאשם דאז, המערער דהיום, בעבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף.

למרות זאת, דהיינו, למרות ההרשעה על סמך ההודאה, מערער המערער, תוך שהוא מצרף לערעורו ראיה חדשה, לפיה, עפ"י מסמך של משרד הרישוי, רישיון הרכב בו נהג עובר לביצוע העבירה הנטענת היה בתוקף.

אלא, שאיש לא שם לב שכתב האישום בו הואשם הנאשם, דו"ח התנועה, לא ייחס לו כלל עבירה של נהיגה, שרישיון הרכב לא תקף, אל עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, דהיינו, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה אינו בתוקף, כנראה החל מיום 02.10.06.

יוצא אפוא, שמבלי שתוקן כתב האישום, ביקש התובע להרשיע את הנאשם בעבירה בה לא הורשע. הסנגור הודה באותה עבירה. ביהמ"ש, בודאי שלא באשמתו, לא שם לב לכך.

אכן עולה שההליכים עם הנאשם נמשכו זמן, ישיבות רבות וממושכות, אך ניסיוני אלא להביא את הצדדים להסכמה כדי לסיים את התיק כאן לא עלו יפה וזאת בשל כך שהמערער, אולי בצדק, איננו מודה שרישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף עובר לביצוע המעשה.

משכך, עליי לקבל את עמדת המדינה, לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין של ביהמ"ש קמא, אך להחזיר לו את התיק לדיון מחודש בשאלה האם נהג הנאשם כאשר רישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף כעשרה חודשים.

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"א, 03/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: